משרדנו אשר פועל למעלה מ- 20 שנים בתחום הדין הצבאי, מרכז זה מספר שנים מקרים רבים של תביעות וטיפול משפטי הקשור במנגנון הפנסיה הצוברת בצה"ל, כולל טיפול בנושאי חישוב פנסיית הגישור לפורשי צה"ל, שינוי סכומי הפנסיה וכן נתוני הבסיס לקביעת גובה הפנסיה.
כפי הידוע, אך לאחרונה החל צה"ל להפריש משרתי קבע בצה"ל במנגנון פנסיה צוברת, בשונה ממנגנון פנסיה תקציבית שהיה נהוג משך עשרות בשנים. פורסם כבר ברבים כי המעבר בין פנסיה תקציבית לצוברת לא היה נטול תקלות, וקיימים מקרים רבים מאוד מדי שנה שבהם משרתי קבע מקופחים בכל הנוגע לזכויותיהם אגב פרישה מצה"ל בפנסיה צוברת.
להלן שני מקרים אשר טופלו משפטית על ידי משרדנו במהלך השבועות האחרונים ואשר הסתיימו בהצלחה רבה לטובת לקוחותינו:
פנסיית גישור בסך 4,007 ₪ אשר הועלתה לפנסיית גישור בסך 7,680 ₪
רס"ן י', ילידת שנת 1976, בוגרת תואר שני במדעי הרוח, שירתה בתפקיד מקצועי במסגרת חיל האויר מאז שנת 2007 ועד שנת 2014. בתום 7 שנות קבע לא נמצא לה תקן והיא שוחררה משירות קבע ראשוני.
בחלוף חמישה חודשים נמצא בעבורה תקן חדש והיא גויסה מחדש לשירות קבע. כעת, בחלוף 6 שנות שירות קבע סוכמה הקצינה לפרישה משירות קבע בשל גילה (בת 44 דהיום).
בסך הכל, שירתה הקצינה 13 שנים בשירות קבע. כאשר פנתה לקבלת סימולציה מענף תשו"ג (תכנון שכר וגמלאות) התברר לה כי בשל העובדה כי שוחררה בין שירות הקבע הראשון לשירות הקבע השני – צה"ל אינו רשאי לחשב בעבורה פנסיית גישור בגין כל התקופה ועל כן היא זכאית לפנסיית גישור בסך 4,007 ₪ בלבד בגין סכום הצבירה שהצטבר בקרן הפנסיה שלה בחברת "הראל" בגין תקופת הקבע השנייה בלבד.
לאחר שפנתה הקצינה למשרדנו וייפתה את כוחנו לטפל בעניינה תקפנו את חוקיות פעולות ענף תשו"ג בעניינה של הנ"ל ולאחר מאבק משפטי ממושך עד לרמת ראש אכ"א – הוחלט בצעד חריג לשנות את הרישום בדבר שחרורה משירות קבע בשנת 2014 באופן רטרואקטיבי ולהכיר בתקופת השחרור כתקופת חל"ת בלבד.
באופן זה, ניתן האישור להורות על צבירת התקופות כך שפנסיית הגישור תחושב בגין כלל השנים (2007 ועד 2020). על פי ההחלטה הועלה סכום פנסיית הגישור לכדי סך של 7,680 ₪.
מדובר בהישג משפטי משמעותי מאוד של משרד עורך דין צבאי קוזניץ, פסח ושות' אשר העניק ללקוחה תוספת של 900,000 ₪ בקירוב עד להגעתה לגיל הפרישה במשק!
שינוי מועד הגיוס בדיעבד באופן המעלה את הפנסיה התקציבית ב- 12%
רס"ן מ' הוא עתודאי להנדסה המשרת בפיקוד העורף. הוא גויס לצה"ל בשנת 1999 ובשנת 2020 הגיע לגיל הפרישה משירות הקבע. מאחר והוא עתודאי אשר התחייב לשירות קבע לפני שנת 2004 רס"ן מ' משתייך למנגנון הפנסיה התקציבית של צה"ל. בראשית שנת 2020 סוכם רס"ן מ' לפרישה בסוף 2020. שמח וטוב לב הוא ניגש לבצע סימולציית פרישה שם נדהם לגלות כי בחישובי הפנסיה התקציבית שלו חסרים כ- 12% גמלה אשר אינם ניתנים לו.
כאשר בירר לפשר העניין התברר לו כי מאחר וגויס בפועל (יום חיול לעתודאים) רק בשנת 1999 לפי מערכות צה"ל – הרי שהוא אינו זכאי לתוספת אחוזים בגין שירות החובה (3 שנות חובה שווי ערך ל- 6% פנסיה תקציבית) וכן לתוספת רמטכ"ל בגין הוותק.
רס"ן מ' ניסה משך חודשים להיאבק בהחלטת צה"ל – ואולם ללא הועיל. נקבע כי לא ניתן לעשות דבר מאחר וגויס לשירות חובה לאחר שנת 1998 ועל פי החוק לא ניתן להכיר לו בשירות החובה ובהתאם בוותק הנדרש ועל כן גמלת הקצבה שלו אינה ניתנת לשינוי.
לאחר שפנה אל משרדנו, פעלנו מול היועצים המשפטיים הרלוונטיים של אכ"א, פיקוד העורף וחתומכ"א – עד אשר הצלחנו להביא את עניינו של רס"ן מ' להכרעתו של ראש אכ"א. יש לציין כי ביקשנו להוכיח כי על אף שרס"ן מ' לא חויל בפועל בשנת 1996 כפי טענתו, הרי שבפועל הוא השתייך למסלול העתודה האקדמית והעובדה כי יום חיולו לצה"ל נדחה בשעתו – אינה מאפשרת פגיעה כה לא מידתית בקצבת הפנסיה שלו.
והנה, לאחר מאבק בן חצי שנה – הכריע ראש אכ"א כי יש להכיר בוותק הנדרש ולהזין במערכות צה"ל, באופן רטרואקטיבי, כי מועד גיוסו לשירות חובה של רס"ן מ' חל ב- 1996 ולא שנת 1999 כפי שהופיע עד עתה! המדובר בצעד חריג מאוד של ראש אכ"א אשר השתכנע מטיעונינו ומהעוול שנגרם לקצין.
בשורה התחתונה – זכה הקצין לתוספת של 12% לקצבתו החודשית, המסתכמת ב- 2,500 ₪ מדי חודש, 30,250 ₪ בשנה ולמעלה מ- 1.2 מליון ₪ בחישוב תוחלת חייו הצפויה של רס"ן מ'.
השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם עוד היום