חקירת מצח אחרי השחרור – עד מתי אפשר לחקור אותי?

חוק השיפוט הצבאי ממשיך לחול בחלק מהמקרים גם על משוחררים משירות צבאי ועל כן, חקירת מצח אחרי השחרור יכולה עדיין, במקרים מסוימים, להוביל להעמדה לדין.

כיצד מוחל חוק השיפוט הצבאי על אזרחים ומתי נדרשת חקירת מצח אחרי השחרור?

ראשית יש להבין כי החוק אינו חל על כל האזרחים הישראלים אלא רק על כאלה שאליהם הוא מתייחס במפורש. הפרק השני לחוק הוא פרק התחולה והוא מפרט את הגורמים השונים הכפופים לחוק.

תחולה על חיילים

הברור מאליו הוא שהחוק חל על כל מי שהתגייס לשירות סדיר (חובה וקבע) ומילואים, החל מגיוסו ועד לשחרורו. בנקודה זו הכנסת החמירה וקבעה שמי שסבר לתומו שגויס כחוק, אף אם  יתברר כי גיוסו לא היה חוקי, כפוף להוראות חוק השיפוט הצבאי כמו כל חייל רגיל.

תחולה על חיילים משוחררים

בנוסף, החוק מחיל עצמו גם לאחר השחרור. למשל, מי שביצע עבירה בהיותו חייל ולאחריה השתחרר - חשוף להגשת כתב אישום פלילי בבית דין עד שנה משחרורו. אותו אחד גם חשוף להעמדה לדין משמעתי עד חצי שנה מיום השחרור. על כן,  חקירת מצח אחרי השחרור נחוצה לעתים לצורך ליבון החשדות. בנוסף, אם ביצע המשוחרר את העבירה בצוותא עם אחרים, הרי שתחולת החוק חלה על כולם כל עוד אפילו אחד מהמבצעים נמצא בתחולה אישית. על כן, כל המבצעים בצוותא חשופים לחקירת מצח אחרי השחרור.

תחולה על אזרחים

חוק השיפוט הצבאי חל בצורה מוגבלת על אזרחים ולצורך עבירות מסוימות. כך, למשל, מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא בהיותו אזרח יחול עליו חוק השיפוט הצבאי. החוק יחול אם ביצע עבירות הנוגעות לנשק. עבירות כגון התנהגות מחפירה בקשר לפעולות צבאיות הנוגעת למסירת נשק לאויב או זניחתו נוכח האויב, השמדת נשק במזיד, הוצאת נשק מרשות הצבא, שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא, אי שמירתו של רכוש צבאי, שימוש בלתי חוקי בנשק ואי קיום הוראות המחייבות בצבא לגבי נשק.

על כן, חקירת מצח לאחר השחרור, אם שירתו בעבר (וגם אם לא) יכולה להיפתח בעניינם. חוק השיפוט הצבאי חל גם על סוגי אנשים נוספים כגון מי שנמצא כדין במשמורת הצבא, מי שעובד בשליחות הצבא ומי שעובד בשירות הצבא או עובד במפעל המשרת את הצבא ששירותו נקבע על ידי שר הביטחון בצו מיוחד כ"שירות צבאי".

לסיכום