עריקות בזמן מלחמה – רקע כללי
מדינת ישראל נכנסת למצב מלחמה על כל המשמעויות הכרוכות בכך, צבאית, חברתית וכלכלית, בממוצע של פעם בעשור.
במצב מלחמה צה"ל מגייס מילואים באמצעות "צו 8" כדי לאייש תפקידים שונים בחזית ובעורף.
איש מילואים ממוצע, שלא קיבל פטור ממילואים, יודע היטב מה התפקיד שהוא אמור לבצע בזמן המלחמה. הוא יודע מהו מיקום ההתייצבות שלו, סוג היחידה והתפקיד הספציפי שבו הוא מיועד לשרת.
אזרח שהחליט באופן מודע וללא נסיבות מוצדקות לא להיענות לצו החירום, נחשב על פי שלטונות הצבא לעריק.
עריקות בזמן מלחמה היא עבירה חמורה העלולה להוביל לעונש מאסר ממושך. העבירה מוגדרת כנטישה של יחידה צבאית בזמן מלחמה, ללא אישור. עריקות נחשבת לפגיעה חמורה בביטחון המדינה ובמוטיבציה של הכוחות הצבאיים.
בנוסף לעונש הפלילי, עריקות ממילואים במצב מלחמה עלולה גם לגרום לפגיעה משמעותית בעתיד האזרחי של העריק. עריק מילואים עלול להיתקל בקשיים בהשגת עבודה, לקבלת אשרות יציאה מהארץ וכן הלאה.
ביום שבת, 7 באוקטובר 2023 פרצה מלחמה בישראל עם תקיפתם הנפשעת של מחבלי ארגון החמאס על בסיסים צבאיים, יישובים והתכנסויות אזרחיות בשטח מדינת ישראל. בעקבות המלחמה, פורסמה הוראת שעה של הפרקליטות הצבאית, אשר נוגעת לעניין העריקות בזמן מלחמה ותיכנס לתוקף החל מ1 בדצמבר 2023.
לפי ההוראה ינקטו הליכים משפטיים מחמירים כנגד כל עריק משירות מילואים בתקופת המלחמה שנעדר שלא ברשות.
במאמר הנ"ל נסביר את אופן יישום ההוראה והשלכותיה על חייל המתכוון לערוק משירות המילואים, או ערק משירות מילואים אליו זומן במסגרת צו 8.
עיקרי הוראת השעה – הנחיה 2.14.1
בהתאם להוראת השעה, יינקטו הליכים משפטיים כנגד כל חייל שנעדר מהשירות שלא ברשות בתקופת המלחמה, לרבות:
- חייל שנעדר מן השירות ולא התייצב ביחידתו או בבסיס הכליאה עד ליום 1 בדצמבר 2023;
- חייל שייעדר מן השירות לאחר יום 1 בדצמבר 2023;
- חייל שזומן לשירות מילואים בצו חירום (צו 8) או בצו לשירות מילואים מיוחד, ולא התייצב כנדרש.
בכל מקרה שמגיע לטיפול התביעה הצבאית, ייבחן הצורך בפתיחת חקירת מצ"ח בגין עבירה של השתמטות מפעולה לפי סעיף 102 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.
בכתב אישום שיוגש, תפורטנה נסיבות החומרה הנוגעות למצב המלחמה ולנסיבות היעדרותו של הנאשם.
ככלל, בד בבד עם הגשת כתב האישום, תוגש בקשה למעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו, בתנאי מעצר סגור.
במקביל עם הגשת כתב האישום או בתכוף לאחר מכן, ישקול הפרקליט את הצורך בהגשת בקשה להרכב תלתא, בהתאם לנסיבות העניין.
השלכות ההיעדרות
ההיעדרות מן השירות שלא ברשות בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" על פי הוראת השעה עלולה להוביל להשלכות רבות, ביניהם הרשעה בעבירה פלילית, שתגרור בעקבותיה עונש של מאסר בפועל, הורדה בדרגה, וקנס. כמו כן, ההרשעה תגרור רישום פלילי, שעלול להוביל לפגיעה בעתיד התעסוקתי של הנאשם.
ככלל, יעתור התובע כי בית הדין יורה שלא תחול הגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי בגין כך (קרי, יוטל "רישום פלילי מלא), בהתאם לסעיף 404א לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, וזאת אף אם יושת על הנאשם עונש נמוך משלושה חודשי מאסר בפועל.
היבטים משפטיים
הוראת השעה של מערכת המשפט הצבאית מהווה צעד משמעותי, המעיד על חומרת ההיעדרות מן השירות שלא ברשות בתקופת מלחמה.
העונש המחמיר המבוקש על ידי הפרקליטות נובע מהחשיבות של זמינות כוח האדם הצבאי בתקופת המלחמה. היעדרות מן השירות שלא ברשות בתקופת מלחמה פוגעת בהיערכות הצבא לפעילותו המלחמתית, ויש בה בכדי לשבש את מימוש תוכניות הלוחמה.
בית הדין הצבאי לערעורים קבע בעבר כי היעדרות מן השירות שלא ברשות בתקופת מלחמה היא עבירה בעלת חומרה יתרה, ועל כן היא ראויה לעונש ענישתי מחמיר ומרתיע.
העונש המחמיר הוא ראוי ומתבקש, שכן הוא משקף את החומרה המוסרית שבה נתפסת היעדרות מן השירות שלא ברשות בתקופת מלחמה. העונש המחמיר ישמש גם כגורם מרתיע, ויסייע למנוע היעדרויות עתידיות מהשירות שלא ברשות בתקופת מלחמה.
התחשבות בנסיבות הפרט
ישנם מקרים שבהם ההיעדרות מן השירות שלא ברשות בתקופת מלחמה עשויה להיות מוצדקת, או לפחות מובנת.
לדוגמה, אם ההיעדרות נובעת מנסיבות משפחתיות קשות, כגון מוות של בן משפחה שנפל בקרב, יש מקום להתחשב בנסיבות האישיות של הנאשם.
במקרה כזה, בית הדין הצבאי עשוי להטיל עונש קל יותר, או אף לזכות את הנאשם.
דוגמה נוספת היא מקרה שבו ההיעדרות נובעת מטעויות בהתנהלות הצבא.
לדוגמה, אם הנאשם לא קיבל את ההודעה על הקריאה לשירות מילואים, או אם הוא הוזמן לשירות במקום אחר מזה שנקבע לו, יש מקום לבחון את האחריות של הצבא להיעדרות.
במקרה כזה, בית הדין הצבאי עשוי לקבוע עונש קל יותר, אם הצבא אשם במידה מסוימת בהיעדרות.
בקבלת החלטה בכל עניין הקשור להליך הפלילי, ישקול הפרקליט את נסיבותיו של כל מקרה לגופו, בכלל זאת, יש לבחון האם ברקע ההיעדרות טעמים הקשורים באופן ישיר למלחמה (למשל, תושבי קווי עימות שנקראו לשירות מילואים).
סיכום
הוראת השעה של הפרקליטות הצבאית, המתייחסת לעריקות ממילואים במהלך מלחמת "חרבות ברזל", קובעת כי כל חייל שיעדר מהשירות שלא ברשות בתקופת המלחמה צפוי לעמוד לדין פלילי.
הוראת השעה מהווה צעד משמעותי, המעיד על חומרת העבירה של עריקות ממילואים במהלך מלחמה. העונש המחמיר המבוקש על ידי הפרקליטות נובע מהחשיבות של זמינות כוח האדם הצבאי בתקופת המלחמה. היעדרות מן השירות שלא ברשות בתקופת המלחמה פוגעת בהיערכות הצבא לפעילותו המלחמתית, ויש בה בכדי לשבש את מימוש תוכניות הלוחמה.
ישנם מקרים שבהם ההיעדרות מן השירות שלא ברשות בתקופת מלחמה עשויה להיות מוצדקת, או לפחות מובנת. במקרים כאלה, בית הדין הצבאי עשוי להטיל עונש קל יותר, או אף לזכות את הנאשם.
בכל מקרה, הפרקליטות תבחן את נסיבותיו של כל מקרה לגופו, ועשויה לקבוע עונש קל יותר אם קיימות נסיבות מקלות לנאשם.
מדינת ישראל עומדת כעת בפני אחת משעותיה הקשות ביותר.
התגייסות כל מערך המילואים, בכל התפקידים, נדרשת וחיונית, אך אם מכל סיבה שהיא אותה אתם רואים כמוצדקת, נקלעתם לסיטואציה בה אתם מוגדרים עריקים על ידי שלטונות הצבא אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר.
עורך דין צבאי קוזניץ, פסח ושות' הוא משרד עורכי דין צבאי מוביל, המונה צוות של עורכי דין צבאיים מומחים לדיני צבא, יוצאי הפרקליטות הצבאית. עורכי הדין במשרד שירתו יחד עשרות שנים בקבע ובמילואים בצה"ל, ויש להם ניסיון רב בטיפול בתיקים פליליים צבאיים, משפט משמעתי צבאי, עתירות מנהליות בתחום הצבאי, ועוד.
לתיאום פגישה התקשרו - 0529707973