עריקות מהצבא

עריקות או נפקדות? האם יש הבדל

בחוק הצבאי אין הגדרה לעבירה פלילית שנקראת "עריקות", אלא עבירה ששמה "העדר מן השירות שלא ברשות". בסלנג הצבאי התקבע המושג עריקות לגבי היעדרות הנמשכת מעל 21 ימים ברציפות. כמו כן ישנה הגדרה נוספת שנקראת "נפקדות" אך בכל מקרה שני המונחים  מתארים מצב שבו חייל נעדר מיחידתו ו/או מהגיוס לצה"ל (מה שנקרא גם השתמטות). חיילים שמבצעים עריקות עומדים לדין פלילי או משמעתי, כאשר לתקופת העריקות משמעות בשאלה היכן ייערך המשפט ומהו העונש על עריקות ראשונה או חוזרת

מה ההבדל בין עריק, נפקד ומשתמט גיוס?

כפי שצוין, עריק מהצבא, נפקד מהצבא ומשתמט מהצבא עוברים עבירה של העדר מן השירות. ההבדל בין המונחים תלוי בתקופת ההיעדרות ובסוג היחידה שממנה נעדר החייל. להלן רשימה של הבדלים בין המונחים עריק, נפקד ומשתמט:

נפקד

• מבחינה שלישותית – כאשר חייל נדרש להגיע ליחידה מסוימת ואינו מתייצב ביום מסוים, מתחילה היחידה בנוהל עריקות, ועל היחידה לחפש אחר החייל ולבקר אותו בביתו פעמיים בתוך 14 ימים מתחילת העריקות.
• על היחידה חובה לשלוח נציגים לביתו של החייל (על מנת לוודא כי מודע לעבירה שהוא מבצע וכן כדי לברר האם יש סיבה מוצדקת לעריקות ו/או מחלה).

עריק

• כאשר מבצעת היחידה שני ביקורים (אף אם לא נפתחה הדלת) – מותירה היחידה מכתב בביתו של החייל ובו הודעה כי מדובר בעריקות ובעבירה פלילית וכי עליו להתייצב ביחידה.
• עד ליום ה- 21 מתחילת העריקות נותר הטיפול בידי היחידה בלבד. לאחר 21 ימים מועבר הטיפול מהיחידה למדור עריקים ונפקדים בתל השומר ולמשטרה הצבאית. טלפון מדור עריקים ונפקדים לצורך פניות הינו: 03-7373999.
• החל מהיום ה- 21 להיעדרות הטיפול נעשה על ידי משטרה צבאית ומדור עריקים ונפקדים.
• עד ליום ה- 60 יש חובה לשלוח חפשים ולוכדי עריקים לכתובתו של החייל.
• יש לציין, כי ברוב המקרים לוכדי עריקים מבצעים סיור ראשוני ותצפיות בטרם הגעה לכתובת החייל וככלל מגיעים בין השעות 23:00 בלילה ועד 05:00 לפנות בוקר. בידי המשטרה הצבאית פקודת מעצר וכן סמכויות שוטר על פי חוק כדי לבצע מעצרו של החייל המבצע עריקות.
• מי שנעדר מיחידתו – נחשב נפקד או עריק, תלוי בתקופת ההיעדרות.

משתמט גיוס

מי שנעדר מיום הגיוס ייחשב משתמט גיוס, והטיפול בן יוותר בידי לשכת הגיוס או מיטב עד ליום ה- 365 לעריקות (עד שנה אחת). החל משנה ואילך – עובר הטיפול לרמה הפלילית ודינו של משתמט מעל שנה כדינו של עריק מעל 75 יום מבחינת כללי העמדה לדין.

בית הכלא הצבאי

• משך העריקות : חייל שנעצר ו/או מסגיר את עצמו ביחידה או בכלא עד ליום ה- 75 להיעדרות (עד חודשיים וחצי) – יישפט בדין משמעתי, היה ומדובר בהיעדרותו הראשונה משירות צבאי. אם מדובר במי שנעדר בעבר בהיעדרות נוספת ייספרו מניין 75 הימים כולל ימי ההיעדרויות הקודמות. היה ומדובר בהיעדרות קצרה (מתחת לרף 75 ימים) – השיפוט יהיה משמעתי בלבד ולא פלילי, ואין רשות לחייל לייצוג במעמד המשפט המשמעתי (חשוב לציין כי לחייל זכות מלאה לייעוץ מול עורך דין צבאי אף אם מדובר במשפט משמעתי בכלא הצבאי או ביחידה).
• עריקות מעל 75 ימים תגרור העמדה לדין בבית דין צבאי, על כל המשתמע מכך. מדובר במשפט פלילי בגין עריקות משירות, וסביר שהמשפט יגרור תוצאות שאינן קלות לחייל (כמו לדוגמא, רישום פלילי גם לתקופה שלאחר השחרור מצה"ל, עונש מאסר מותנה לעבירת עריקות למשך שלוש שנים, וכן ענישה מחמירה יותר מאשר במסגרת המשמעתית).
• במסגרת משפט בפני בית דין צבאי – יש זכות מלאה לחייל או למשפחתו של החייל לפנות לעורך דין צבאי פרטי שאינו ניתן בחינם על ידי הסנגוריה הצבאית, על מנת שייצג את החייל לכל אורך המשפט המתנהל בבית הדין הצבאי בגין העריקות.

רישום פלילי לעריקים

משמעות הרישום הפלילי בגין עריקות: חייל שנשפט בבית דין צבאי, ללא קשר לתקופת העריקות או לעונש שהוטל עליו – ייצא מבית הדין כשהוא מחזיק ברישום פלילי במרשם הפלילי של משטרת ישראל. מדובר ברישום פלילי אשר צפוי להכביד ו/או להפריע לחייל בהמשך חייו האזרחיים לאחר השירות הצבאי בענייני תעסוקה, קבלת רישיונות נשק או עיסוק במקצועות מסוימים. חשוב לדעת – כי ייצוג משפטי נכון, הכולל ייעוץ מעורך דין צבאי הבקיא בתחום העריקות יכול למנוע נזק רב לעתידו של החייל.

טיפול רפואי לעריקים

טיפול רפואי בזמן העריקות: חייל שנזקק לטיפול רפואי במהלך העריקות זכאי לקבל טיפול על ידי רשויות צה"ל (ביקורופא, מרפאה צבאית, רופא יחידה) – וזאת בתנאי שהינו עריק לתקופה הפחותה מ-60 ימים. החל מהיום ה- 61 לעריקות – מועבר הטיפול הרפואי לעריק לקופת החולים בה היה חבר בטרם גיוסו לצה"ל.

מהו העונש הניתן על עריקות?

העונש בגין עריקות הוא תמיד מאסר בפועל בכלא צבאי. יחד עם זאת, חשוב לציין כי אין עונש אחיד וקבוע לכל עריק. העונש תלוי בהמון נסיבות ועובדות כמו למשל:

• תקופת העריקות
• האם החייל התייצב או נעצר בתום העריקות
• האם זו היעדרותו הראשונה
• האם אובחן על ידי מערך גחל"ת בכלא הצבאי
• האם יש סיבות רפואיות או נפשיות
• האם קיימות נסיבות מקלות: מצב משפחתי קשה, ניתוח, מחלה, גורמי רווחה וכיוצ"ב.

החוק הצבאי קובע (סעיף 84 לחוק) עונש של עד 3 שנות מאסר למי שנשפט בבית דין צבאי על עבירה של עריקות. מדובר בעונש המקסימלי שיכול שופט צבאי להטיל על חייל, כאשר בפועל מוטלים עונשים שנעים בטווחים של עשרות ועד מאות ימי מאסר.

לגבי עריקות ממושכת (מעל שנה שלמה) – יש תיקים חמורים יותר שבהם התביעה הצבאית מגישה כתבי אישום בגין עבירה של "עריקה" כאשר העונש המקסימלי הוא עד 10 שנות מאסר. מדובר בתיקים שבהם העריקות נמשכת מספר שנים, וכאשר התביעה מבקשת להוכיח כי החייל לא התכוון לשוב לשירות תקין לעולם.

בשנים האחרונות נשפטו עשרות חיילים בתיקים חמורים שכאלה ונגזרו עונש מאסר בפועל לתקופות העולות על שנה וחצי מאסר, בחלק מן התיקים.

מתי להתייעץ עם עורך דין צבאי ?במהלך העריקות או רק בכלא הצבאי?

ברור שיש חשיבות רבה שעריק יקבל ייעוץ מעורך דין צבאי הבקיא בתחום העריקות, ואשר יכול לייעץ, לייצג ולעתים אף לפטור לחלוטין את בעיית העריקות, אף בלא התייצבות בכלא צבאי וללא עונש מאסר (מדובר במקרים חריגים ולא בכלל המקרים, אם כי הדבר בהחלט אפשרי).

הכל תלוי בהכנה, לימוד הנסיבות ופנייה משפטית נכונה בטרם החייל מגיע לכלא הצבאי. על כן, נמליץ לחיילים המצויים בעריקות או למשפחותיהם ליצור קשר ולקבל ייעוץ מעורך דין צבאי בטרם הסגרה או מעצר על ידי לוכדי עריקים.

הייעוץ הראשוני במשרדנו בנושא עריקים ניתן בחינם, כולל פגישה ראשונית, ואנו ממליצים בחום לשאול, להתייעץ ולבחון את דרך הטיפול הנכונה, לפני ובמהלך ביצוע העריקות ולא להתעורר רק בשלב שלאחר המעצר והשהייה בכלא הצבאי.

השלכות העריקות לאחר השחרור מצה"ל

• רישום פלילי: כפי שצוין קודם לכן כל עריקות שנדונה בבית דין צבאי – תגרור רישום פלילי. הרישום הפלילי תלוי מאוד בתקופת העונש שהוטל על החייל. עונש מאסר שהוטל בבית דין והוא עד ל- 3 חודשי מאסר בפועל (עד 90 ימי מאסר) – יוביל הדבר לרישום פלילי מופחת (זאת אומרת, הרישום יהיה לחמש שנים בלבד מיום ההרשעה ויימחק אוטומטית בתום חמש שנים). עונש שמעל ל- 3 חודשי מאסר – יירשם במרשם הפלילי של משטרת ישראל ויימחק לחלוטין רק כעבור 17 שנים מיום ההרשעה.
• משמעות הרישום הפלילי – יכולה להוביל לפגיעה בפרנסתו של החייל המשוחרר, ביכולתו להתקבל לעבודות ו/או לעבור מיונים לעבודות מסוימות (בעיקר חברות בטחוניות, משרדי ממשלה, עיריות ומועצות מקומיות והמגזר הציבורי).
• ימי "דפוק": הארכת משך השירות הצבאי בתקופת תב"ן (תקופה בלתי נמנית). למעשה, על פי חוקי השלישות בצה"ל, חייל שהורשע בעבירה של עריקות – לא נספרים לו כלל ימי העריקות כשירות צבאי, וכן לא נספרים כלל ימי המאסר שבהם ריצה עונש (מחבוש או מאסר בכלא צבאי). לאחר המשפט, יקבל החייל צו הצבה מהכלא הצבאי ליחידתו ויום השחרור שלו ישתנה בהתאם למספר ימי התב"ן שצבר.
• חשוב לדעת בהקשר זה כי חייל שהיה עריק וחזר ליחידתו והשלים שירות צבאי, יכול לפנות בבקשה למחיקת התב"ן (מחיקת דפוק).
• שלילת זכויות, מענק ופיקדון – חייל שהורשע בגין עריקות אינו מאבד את זכויותיו לפיקדון כספי או למענק שחרור. יחד עם זאת, היה והחייל ישוחרר משירותו הצבאי, בין אם בכלא הצבאי, בין אם על ידי גחל"ת או ועדת התאמה לשירות או לאחר מכן במסגרת היחידה, ניתן לשלול את זכויותיו בהחלטת מפקד מיטב – ואולם הדבר יתרחש רק במקרה שבו ישוחרר החייל משירות בטרם עת ובשל אי התאמה בגין התנהגות רעה וחמורה.

לסיכום

למידע נוסף, ייעוץ אישי בנושא עריקות ובחינת ייצוג משפטי לעריק, נפקד או משתמט גיוס, הנכם מוזמנים ליצור קשר טלפוני עם משרדנו, המורכב מעורכי דין צבאיים, בוגרי הפרקליטות הצבאית וסנגורים בכירים במילואים. 

משרד קוזניץ פסח ושות' עורכי דין צבאיים

טלפון במשרד 03-5288580

ו/או במקרים דחופים:

עורך דין בנימין קוזניץ – 052-4445559

עורך דין עידן פסח – 050-5531062