סיווג בטחוני בצה"ל וכיצד להתכונן אליו?

רקע

סיווג בטחוני: זומנת ואתה לא יודע מה לעשות? הרגע  – הגעת למקום הנכון. למידע נוסף ו/או ייעוץ פרטני מצוות משרד עורך דין צבאי העוסקים בתחום האמור, הנך מוזמנים לפנות במישרין למשרדנו בטלפון 03-5288580 ו/או לעו"ד עידן פסח 050-5531062 או עו"ד בנימין קוזניץ 052-4445559.

אחוזי נכות משרד הביטחון – איך נקבעים ומתי ...

הטרדה מינית ועבירות מין בצבא ...

הליך המעצר ...

הפקרת נשק בצבא ...

להלן המדריך השלם לחיילים בנושא סיווג בטחוני בצה"ל

מהו סיווג בטחוני: סיווג בטחוני הוא למעשה אישור שמעניקה המדינה לאדם ובו הערכה בדבר התאמתו לתפקיד ספציפי או לסוג מסוים של תפקידים המחייבים חשיפה לחומרים מסווגים ו/או למידע מסווג. סיווג בטחוני נערך על ידי גופים שונים של המדינה (משרד הביטחון, צה"ל, שירות בתי הסוהר, משרדי ממשלה, כנסת ישראל, תעשיות ביטחוניות וכו') כאשר האבחון בפועל נעשה אך ורק על ידי גוף אחד ויחיד והוא שירות הביטחון הכללי (שב"כ), באמצעות היחידה הממלכתית לקביעת התאמה ביטחונית. תחילתו של כל הליך סיווג ביטחוני הוא במילוי טופס תחקיר ביטחוני לרמת סיווג 1-4. טופס זה יינתן למועמד על ידי היחידה המזמינה, ועל המועמד למלא אותו בדווקנות, בכתב ידו בלבד ובאופן ברור וקריא. טופס זה ילווה את הליך הסיווג והתחקור הביטחוני עד סופו. להלן טופס תחקיר בטחוני להורדה (טופס שמספרו הסידורי 596185/1211/ט) – טופס תחקיר בטחוני להורדה – (לחץ על הקישור)

מי רשאי לבצע בדיקת סיווג בטחוני?

על פי חוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב – 2002 והתקנות שהוצאו מכוחו, אך ורק השב"כ יכול ורשאי לבצע סיווג בטחוני במדינת ישראל, ואסור לשום גוף אחר לבצע סיווג בטחוני או לקבוע התאמה ביטחונית לתפקיד או משרה או משלח יד בישראל. באורח דומה, גם סיווג ביטחוני לחיילים, מלש"בים או משרתי קבע נערך על ידי השב"כ, בסיוע יחידות בטחון המידע (מחב"ם) של צה"ל.

כיצד נערך הסיווג הביטחוני בצה"ל?

צה"ל נוהג לערוך אלפי תחקירים ביטחוניים מדי שנה, בעיקר למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון) כחלק מהליך שיבוצם לתפקידים רגישים, הן במערך המודיעין והן בחיילות נוספים ובתפקידים רגישים המחייבים סיווג ביטחוני גבוה.

הליך הסיווג הביטחוני בצה"ל נעשה על ידי מחב"ם וכולל לרוב תחקור ביטחוני על ידי מאבחן, בשיחה אישית, וכן מילוי טפסים ושאלונים ובהם מידע רב על המועמד, על משפחתו, על עברו וכיוצ"ב. חשוב לדעת כי הסיווג הביטחוני ניתן בסופו של דבר על ידי השב"כ, שהוא הגוף המוסמך על ידי החוק, אלא שכאשר מדובר בסיווג צה"לי, בדרך כלל נהוג שצה"ל מבצע את התחקור ואוסף את המידע ומעביר את כלל המידע שנאסף לידי השב"כ לצורך קבלת הסיווג.

צה"ל והשב"כ עובדים צמוד זה לזה בסוגיית הסיווג הביטחוני, וזאת בין היתר על מנת שלא להעמיס יתר על המידה על השב"כ אלפי סיווגים בכל מחזור גיוס של צה"ל. חשוב לדעת כי השב"כ אינו קובע כלל לאיזה תפקיד מיועד המועמד אלא מהווה גורם מאשר בלבד כי המועמד בעל סיווג מתאים לסוג תפקידים שהוגדרו על ידי צה"ל מבעוד מועד.

מה תפקידה של מחלקת ביטחון מידע (מחב"ם) בתהליך הסיווג?

למחב"ם משמעות רבה בהליכי הסיווג ככל שמדובר בסיווג בטחוני לחייל או למלש"ב. כפי שצוין, מחב"ם מהווה "זרועו הארוכה" של השב"כ בהליכי הסיווג, ומרבית האבחונים והתחקירים נעשים על ידי מחב"ם ומועברים לשב"כ לאחר מכן.

מחב"ם היא יחידה מודיעינית של צה"ל הממוקמת במחנה גלילות שבמרכז הארץ. היחידה אחראית על איסוף המידע ביחס למלש"בים וחיילים, היא עורכת אבחונים פסיכולוגיים לחלק מהמועמדים לבקשת השב"כ והיא שאוספת את המידע המצוי ברשות צה"ל. חשוב לדעת – מחב"ם אינה חשופה למידע המצוי במאגרים שונים של המדינה, למעט למידע המצוי בידי צה"ל עצמו, בתיקי לשכות הגיוס, מידע שנמסר לצה"ל על פי דין (משרד החינוך, משטרה וכיוצ"ב) וכן לתיקים הרפואיים המנוהלים על ידי צה"ל עצמו (רשומות רפואיות צבאיות).

תחילתו של סיווג ביטחוני בצה"ל הוא בהזמנת הסיווג על ידי היחידה המזמינה (במרבית המקרים מדובר במלש"בים ועל כן הדרישה היא מלשכות הגיוס, מיטב או מיחידת האיתור של חיל המודיעין). לאחר מכן הבקשה מועברת למחב"ם ומוזנת, ואז מחב"ם מתחילים לפעול להתנעת הליך הסיווג הביטחוני למול השב"כ. בסופו של הליך הסיווג (עליו יורחב בהמשך) נמסרת תוצאת הסיווג ליחידה המזמינה, אשר ממשיכה את הליכי המיון למול המועמד

מה שואלים בתחקיר הבטחוני?

מעבר לשאלונים אשר יש למלא בטרם נערך התחקיר הביטחוני, מוזמן המועמד גם לראיון אישי אשר נהוג לכנות בשם "תחקיר ביטחוני" או "תחקור ביטחוני". במסגרת התחקיר הנ"ל, מוכנס המועמד לחדר ובו יושב מראיין, נציג מחלקת מחב"ם (במקרים נדירים יתכן ומבצע את הראיון נציג שב"כ), אשר מקיים תחקור פרטני ומדוקדק של הפרטים האישיים, ביחס לנתונים המופיעים בפניו וביחס לטופס השאלון שמילא המועמד בטרם התחקור. נהוג שהמאבחן מקליד את תשובות הנחקר על גבי טופס ייעודי על גבי מחשב, אולם נודעו מקרים שבהם השיחה התנהלה בעל פה בעיקר ונכתבה בכתב יד.

להלן, דוגמאות לחלק מן השאלות אשר נשאלות במהלך התחקיר הביטחוני:

• מהי דתך?
• באיזו אזרחות הנך מחזיק?
• האם לבני משפחתך מורחבת אזרחות זרה?
• היכן התגוררת (כתובות מדויקות) משך כל ימי חייך?
• היכן למדת בבית הספר היסודי?
• חטיבת ביניים? תיכון?
• רקע משפחתי – מיהו אביך? במה עוסק?
• האם יצא למדינות זרות?
• מיהי אמך?
• היכן עובדת?
• האם יש לה קשר עם מכרים בחו"ל?
• פירוט מקומות עבודה, שמות מעסיקים, עבודה עם בני מיעוטים האם קיבלת טיפול פסיכולוגי בעבר?
• האם אושפזת?
• האם הנך נוטל תרופות?
• האם היו לך מחשבות אובדניות בעבר?
• האם אתה סובל מהפרעות בשינה?
• האם השתמש בעבר בסמים קלים או בסמים קשים?
• האם ישבת בחברת משתמשי סמים? האם מכרת אי פעם סמים?
• האם העברת או נגעת בסמים? האם קיימת בעיה עם סמים במשפחה?
• האם נעצרת בעבר על ידי משטרה או גורם חקירתי?
• האם נעצרת בעבר? האם נכחת בתחנת משטרה?
• האם היית מעורב בפעילות עבריינית בעבר?
• האם קיבלת טובות הנאה בעבר, בתמורה או שלא בתמורה?
• האם היית קשור בהלבנת כספים?
• בחברות קש?
• האם עברת בעבר פוליגרף?
• האם עברת אבחון פסיכולוגי בעבר?
• האם טופלת פסיכולוגית?
• האם היית במגע עם סוכן זר?
• האם היית במגע עם גורם של מדינה אחרת ?

כיצד עלי להתנהג במהלך התחקיר הבטחוני?

ההמלצה שלנו היא קודם כל – להירגע! לחץ אינו תורם לביצוע התחקיר הביטחוני ועלול לסכל את תוצאות הבדיקה.

חשוב מאוד להיות כנים ככל הניתן עם הבודק, לענות על כלל השאלות ולא לנסות להתחמק משאלות במודע. אין תשובה טובה יותר או טובה פחות שכן אין רשימת תשובות נכונות. החשיבות היא שהמאבחן לא יחשוב שהמועמד משקר. כמו כן, אין טעם לענות תשובות מתוחכמות או כאלה שאינן עונות על השאלה במישרין.

כמו כן, מומלץ לחשוף מידע, עד גבול מסוים ולא להוסיף פרטים מיוזמתך, אף שלא נשאלת על כך. לדוגמא – לא מומלץ לומר שאתה יודע שדוד רחוק שלך היה פעם עצור על ידי המשטרה המקומית בטורקיה ושוחרר, אם בסך הכל נשאלת לגבי עצמך או הוריך, זאת אומר – לא מומלץ לנדב מידע המרוחק לשאלה וכזה שלא נשאלת עליו במישרין.

חשוב להסכים לבדיקות המוצעות לך – כגון פוליגרף או עימות נתונים מול ממליצים או מקורבים שצוינו בטופס. אין סיבה שלא להסכים – ויש מקרים רבים בהם אי הסכמה לביצוע פוליגרף הובילה לאי קבלת הסיווג. חשוב להקפיד וליידע את המאבחן הבודק על מצב רפואי בזמן הבדיקה (לדוגמא – אם הנך סובל ממחלה, וירוס או חום גבוה בזמן הבדיקה) שכן הבודק יכול להתרשם גם מסממנים חיצוניים (הזעה, תנועתיות יתר, אי נוחות) ולציין זאת על גבי טופס התחקיר. ככלל, מומלץ לישון טוב בטרם ביצוע התחקיר, לאכול כרגיל ולהתלבש באורח רגיל ולא שונה מהלבוש הרגיל שלכם ביומיום. אין צורך להתגנדר לבדיקה או לנסות וליצור רושם שונה מזה אשר יתכן ומצוי כבר מהמסמכים והמידע שבידי מחב"ם או השב"כ.

האם ניתן לערער על תוצאות הסיווג הבטחוני?

בהחלט כן! מי שנפסל הסיווג הביטחוני שלו יכול בהחלט להגיש ערעור על הסיווג שניתן (בין אם על עצם אי קבלת סיווג ביטחוני מתאים או בשל סיווג לא מספיק גבוה במדרג הסיווגים הקיים). הערעור מוגש לוועדת ההשגה מכוח חוק השב"כ. את הערעור יש להגיש בתוך 30 יום מקבלת התשובה. הערעור יוגש בצירוף תצהיר תומך וכן נימוקים כנגד ההחלטה. חשוב לציין כי ההחלטה בדבר הסיווג חייבת להיות מנומקת ועל כן על הערעור להתייחס לנימוקי הסירוב. וועדת ההשגה מורכבת מ- 3 חברים (שופט בדימוס ושני שופטי צד). ניתן להופיע בפני הוועדה ומומלץ לעשות כן בליווי עורך דין הבקיא בתחום.