הכרה בבני משפחה שכולים של חיילי צה"ל במלחמת חרבות ברזל – לרבות במקרים של אובדנות אגב השירות
מאז פרצה לחיינו מלחמת חרבות ברזל ביום 07 באוקטובר 2023 נתקלים אנו כמעט מדי יום בהודעה מסוג "הותר לפרסום" המפלחת את הלב ומותירה את הקורא בשיברון לב למול הידיעה על קיומו של חלל צה"ל נוסף. מעבר לכך, מאז פרצה המלחמה וביתר שאת לאחרונה אנו נחשפים לתופעה עצובה מאין כמותה של חיילים (ביניהם חיילי מילואים בשירות פעיל או כאלה שסיימו זה מכבר שירות מילואים ממושך) אשר מחליטים ליטול את חייהם לנוכח מצוקה נפשית אדירה ומאורעות השירות הצבאי במלחמה. מדובר בעשרות רבות של מקרים מדי שנה והתופעה רק הולכת ומחמירה למרבה הצער.
לנוכח האמור, ועל מנת להעניק מידע רחב ותומך למשפחות חללי צה"ל, מצאנו לסקור במאמרנו זה את הדרך להתמודד למול המציאות המורכבת ולבחון את הדרך המומלצת לפעולה למען קבלת הכרה מלאה כמשפחה שכולה של חלל צה"ל, על כל המשתמע מכך.
השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם עוד היום
כיצד מוגדר בחוק "חלל צה"ל" ומתי בני משפחתו של חלל צה"ל זכאים למעמד משפחה שכולה ?
משרד הבטחון מכיר במשפחתו של חייל צה"ל שנספה או נפל במערכה בהתאם לעמידה בקריטריונים המוגדרים בחוק שנחקק כבר בשנת 1950 ומאז ועד היום צה"ל ומשרד הבטחון פועלים בהתאם להגדרות החוק, הגם שהמציאות לעיתים מורכבת הרבה יותר מהגדרה יבשה של החוק. החוק המדובר הינו חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י – 1950 (להלן יוגדר במאמר זה בשם "החוק").
במסגרת החוק, יכול משרד הבטחון להכיר במשפחתו ושאיריו של חלל צה"ל כבני משפחה שכולים (לרבות בן זוג, הורים, אחים וילדים) כאשר ההכרה יכולה להיות הן למטרת הנצחה (לרבות נושא קבורה בבית קברות צבאי, מצבה צבאית וכו') והן למטרת סיוע ותגמולים (גמלה ותשלומים חודשיים, סיוע במגורים, טיפול רפואי ונפשי, הטבות רכב, שיקום תעסוקתי, סיוע בשכר לימוד אקדמי וכו').
בעבר, נודעו מספר מקרים בהם משרד הבטחון לא חלק על נושא ההנצחה והקבורה הצבאית ואולם סירב להכיר בבני המשפחה למטרת תגמולים וסיוע, כך שעצם ההנצחה אינה מעידה כלל על נושא ההכרה הכספית ומעמד בני המשפחה לעתיד.
קיימות שלוש קבוצות של חיילים שנפטרו במהלך או בסמוך לאחר שירותם הצבאי, המאפשרות הגשת תביעה לקבלת הכרה ממשרד הבטחון (כולל תגמולים וסיוע) למשפחתו של חלל צה"ל:
קטגוריה ראשונה – "חייל שנספה במערכה". מדובר בהגדרה הברורה ביותר הנוגעת למותו המצער של חייל צה"ל (חובה, קבע או מילואים) במסגרת שירותו הצבאי בשדה הקרב או אגב פעילות מבצעית. במקרים של מוות תוך כדי פעילות מבצעית צה"ל ומשרד הבטחון מקדמים את קבלת המעמד באורח אוטומטי באמצעות ענף הנפגעים תוך כדי סידורי הקבורה ו/או במהלך השבעה. מדובר ככלל בהליך אוטומטי של משרד הבטחון וצה"ל שאינו דורש בדרך כלל פעולה אקטיבית מצד המשפחה.
קטגוריה שניה – מותו של חייל (חובה, קבע או מילואים) שלא בזמן פעילות מבצעית או בשדה הקרב. זוהי הקטגוריה הבעייתית יותר ואשר נוגעת לאותם מקרים לא מובהקים בהם המוות אינו למול פני אויב ואף יכול להתרחש זמן מה לאחר השירות הצבאי ויכול שהדבר קשור בהחמרה של מחלה כלשהי (פיסית או נפשית) של החייל גם לאחר שהסתיים שירותו הצבאי (לדוגמא, לאחר שחרור משירות מילואים פעיל).
בחלק ניכר מן המקרים מדובר על מוות שסיבתו אינו ברורה דיו ו/או מוות שהתרחש בסמוך לאחר יציאתו או חזרתו של חייל משירותו הצבאי או מהמחנה. קטגוריה זו הינה הבעייתית ביותר ובמסגרתה קיים שיקול דעת מלא של משרד הבטחון, בהתאם לראיות ותצהירים המוגשים למשרד, באם לאשר בנסיבות המקרה את התביעה להכרה של בני משפחתו של החלל, תוך שנדרש להוכיח קשר סיבתי בין המוות לתקופת השירות ולתנאי השירות.
במקרים מהסוג הנ"ל, ענף נפגעים אינו מקדם באופן אוטומטי את הנגשת התביעה והטפסים והמשפחה השכולה נדרשת, היה ומעוניינת בכך, לפעול באופן אקטיבי לשם הנעה וקידום של תביעה להכרה, לרבות באמצעות אנשי מקצוע מתאימים הבקיאים ברזי הדין הצבאי הרלוונטי.
קטגוריה שלישית – מותו של חייל שהתרחש עקב החמרה של מחלה שבה הוכר זה מכבר כנכה צה"ל ממשרד הביטחון ומותו נגרם מהחמרה או תוצאה ישירה של התפתחות אותה מחלה. המדובר במקרים נקודתיים הקשורים בהחמרה ברורה של מחלה מאובחנת שהוכרה זה מכבר לצרכי נכות צבאית.
האם אובדנות אגב או תוך כדי שירות צבאי מאפשרת קבלת מעמד של משפחה שכולה ?
זוהי, אפוא, שאלת השאלות. במקרים רבים ברור לכל בר דעת כי מאורעות שחווה חייל צה"ל בקרב או במלחמה נותנים אותותיהם שבועות, חודשים ולעיתים גם שנים לאחר שהסתיים השירות המדובר. באותם מקרים, הקשר הישיר בין הטראומה או התעוקה הנפשית שחוות חייל בשדה הקרב ובין מותו המצער, הינו קשר ברור ומיידי, ואולם משרד הבטחון אינו ממהר כלל לאשר ולהכיר במקרים אלה לצורכי הכרה ותגמולים למשפחתו של החלל.
על מנת לזכות בהכרה מלאה יש לפעול בזהירות ובשום שכל, ולצורך קבלת ההכרה הנכספת יש לעמוד בנטל הוכחה והצגת ראיות לאחר הגשת תביעה ליחידה לתביעות וקביעת זכאות באגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הבטחון.
על מנת לזכות בהכרה מטעם משרד הבטחון על בני משפחתו של החלל, גם אם מדובר בחלל צה"ל שנטל את חייו בידו על רקע מצוקה, לעמוד בסטנדרט הוכחה ולפיה מדובר במי שסבל ממחלה או החמרת של מחלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו הצבאי. החוק מגדיר כי לצורך הוכחת קיומה של מחלה ניתן בהחלט להתייחס לכל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, ממנה סבל החלל בעבר ואשר קשורה קשר ישיר למותו.
בהתאם להגדרה זו של "מחלה", ניתן בהחלט לטעון כי תעוקה נפשית, המגובה באבחנה של מחלה שהרקע שלה הוא מאורעות העבר או מצוקה רגשית של החייל מתקופת שירותו הצבאי, עומדת בהגדרות החוק כהפרעה נפשית המאפשרת קבלת המעמד וקבלת ההכרה כמשפחה שכולה לכל דבר ועניין.
כמובן, שכדי לזכות במעמד זה יש להוכיח כי מותו של חלל צה"ל, אף אם מדובר במקרה אובדנות מצער, קשור קשר ישיר לשירותו הצבאי ולתנאי השירות שבוצע. לשם כך, יש לפעול בזהירות ובעדינות רבה, בין היתר בשים לב לרגישות המקרה ומצבם העדין של בני המשפחה שנותרו מאחור, על מנת להוכיח כי המצוקה מקורה בשירות הצבאי ולא בגורמי דחק או רקע אחרים (מצב כלכלי, משפחתי ואישי) שאינם בהכרח קשורים קשר ישיר לשירות הצבאי ואינם עומדים בהגדרה ל"תקופת השירות ועקב השירות", כפי הנדרש בחוק.
כיצד על משפחה שכולה לפעול מקום בו חייל התאבד למרבה הצער במהלך או לאחר שירותו הצבאי ?
ככלל, מקום בו מתגלה כי חייל צה"ל או חייל משוחרר מצא את מותו המצער אגב מקרה אובדנות, נפתחת בו במקום חקירה פלילית על ידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) לשם בחינה של נסיבות המוות ובחינת אחריותם של מי ממשרתי צה"ל ביחס למקרה המוות. מדובר בחקירה המוגדרת חקירת משב"ם (מוות שאינו בפעילות מבצעית) והיא מחויבת על פי הנהלים בצה"ל וחוק השיפוט הצבאי.
לאחר סיום החקירה במסגרתה נאסף כלל המידע (כולל עדותם של בני המשפחה עצמם), מועבר המידע לפרקליט צבאי המשויך לחיל בו שירת המנוח, לשם סיכום הממצאים והפקת דוח סיכום חקירה וחוות דעת פרקליט המסכמת את סיבת המוות.
ניכרת חשיבות של ממש לקיומה של חקירה ממצה, ראויה ומקיפה של מקרה המוות, וזאת במנותק מהצורך לחשיפת האמת. מדובר בחקירה שבהמשך היא שתוביל את משרד הבטחון לקבלת החלטה ביחס לתביעת ההכרה כמשפחה שכולה. אי לכך, יש חשיבות להיערך כראוי לחקירה זו וכן להידרש לנושא מסירת עדות בני המשפחה בראי חשיבות העדות לחשיפה מלאה של האמת ושל הנסיבות שהובילו למקרה המוות.
לפיכך, אנו נמליץ בחום לשקול ייעוץ משפטי פרטני ודיסקרטי כבר בשלב הראשוני בסמוך ככל הניתן למקרה המוות המצער ואף עוד בטרם פתיחת חקירת המוות במצ"ח, וזאת לנוכח חשיבותם הרבה של הראיות שנאספות בתחילת הדרך וגרסתם של כלל העדים הרלוונטיים לבחינת הקשר הסיבתי בין המוות ובין השירות הצבאי, כפי דרישת החוק.
על הכותב – עו"ד צבאי עידן פסח, סא"ל במיל' בפרקליטות הצבאית, פעיל זה למעלה מ- 23 שנים בתחום המשפט הצבאי ומלווה משפחות שכולות רבות לאורך השנים למול משרד הבטחון וצה"ל, לשם מיצוי מקסימלי של זכויותיהם והנצחת יקיריהם באופן הולם ומכבד.
השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם עוד היום
על הכותב: עידן פסח
בעל ניסיון של למעלה מ- 20 שנים כעורך דין צבאי. עו"ד פסח שימש במהלך שירותו הצבאי בחובה ובקבע כתובע ובהמשך כסניגור צבאי בכיר.
זקוקים לייעוץ משפטי מעורך דין צבאי?
השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם עוד היום
