רשלנות רפואית בצבא

לאורך השנים מתפרסמים מקרים רבים של חיילים שלא זוכים לטיפול רפואי ראוי במהלך שירותם הצבאי, כאשר במרבית המקרים מדובר בזלזול בדיווח הרפואי שמציג החייל או בהעדפה של צרכי היחידה והמערכת על פני בריאותו של החייל. רבים מן המקרים מסתיימים בסופו של דבר בהחמרה במצבו הרפואי של החייל בשל רשלנות רפואית בצבא, עד כדי צורך בפנייה למיון בית חולים או אשפוז בשל טיפול לקוי של רופא היחידה בצה"ל.

חשוב להבין, כי התחום של רפואה צבאית הינו תחום ייחודי ושונה מכל תחום רפואי במערכת אחרת במדינה, וזאת בעקבות התנגשות תמידית בין תחום הרפואה וצרכי הצבא. לצורך מתן הסבר על הייחודיות הזו נציג שלוש דוגמאות:

דוגמא ראשונה – הרופא מוצא בעיה רפואית אבל לא נותן גימלים (ימי מחלה)

חייל מגיע למרפאת היחידה ומדווח על בעיה רפואית מיידית הדורשת טיפול או על אי כשירות לבצע משימות עקב מחלה. הרופא הצבאי, שהוא בעצמו משרת קבע בצה"ל וכפוף למגבלות המערכת (לדוגמא: מגבלות על מספר ימי מחלה חודשיים שמותר להנפיק במרפאה הצבאית, מגבלות על פטורים צבאיים, מגבלות על מספר הפניות למומחה וכו') חייב מצד אחד להעניק טיפול רפואי מקצועי וראוי ומצד שני לקחת בחשבון את מגבלות המערכת, את הצורך של היחידה בחיילים כשירים למשימות וכו'.

בהרבה מקרים הרופא מעדיף את הצורך הצבאי, מותיר את החייל "לנוח" ביחידה במקום לשכב במיטתו בבית ובכך מחמירה מצוקתו הרפואית של החייל.

דוגמא שנייה – הרופא בעצמו כפוף למג"ד

נניח שחייל פונה למרפאה וטוען כי סובל מכאבים עזים ומבקש הפניה דחופה למיון. לו היה החייל אזרח בקופת חולים, יכול היה לגשת עם הפניה מיידית למכון של הקופה לביצוע בדיקות עמוקות יותר או הפניה למיון. במקרים רבים, מרפאות היחידה אינן מעניקות הפנייה וזאת בשל הכפיפות הפיקודית של מפקד המרפאה וכלל חיילי המרפאה לאותו מפקד יחידה במסגרתה משרתים כלל המעורבים (החייל החולה, החובש, הרופא המטפל) כאשר כולם כפופים ל"רוח המפקד". ובמקרים רבים, כאשר יש מחסור בכח אדם ביחידה או כאשר יש משימות ו/או ביקורות ו/או צורך יחידתי – רוח המפקד היא שמשפיעה על הקביעה הרפואית.

דוגמא שלישית – עיכוב בהפניות לרופא מומחה

במקרים רבים בהם אנו נתקלים, העיכוב בהפניית החייל לביצוע הדמיות (MRI, CT וכו') הוא שמוביל להחמרה משמעותית במצבו הרפואי של החייל, לעיתים מוביל הדבר אף לטיפול כירורגי או ניתוחי, שעה שניתן היה לאבחן את הבעיה בשלבים מוקדמים הרבה יותר. הקושי האמור נובע מכך שמרפאת היחידה אינה סניף קופת חולים, אין במרפאת יחידה רופא מומחה וכל הפנייה של חייל לרופא מומחה מתבצעת בעיכוב של מספר שבועות במקרה הטוב. מצב זה הוא שמוביל למקרים רבים של עיכוב באבחון וחלילה אף לרשלנות רפואית.

מה ניתן לעשות כנגד רשלנות רפואית בצבא

אנו ממליצים על כלל אצבע פשוט מאוד: הבריאות מעל הכל.

אם החייל סבור כי מצבו הרפואי אינו תקין עליו לנקוט בכלל הפעולות האפשריות כדי להימנע ממצב של רשלנות רפואית לגביו או של עיכוב במתן הטיפול הרפואי לו הוא זכאי מידי צה"ל. אנו בהחלט ממליצים להימנע מלקבל את המצב "כמו שהוא" ולפעול בכל הערוצים האפשריים כדי לקדם את מתן הטיפול הרפואי לו זכאי החייל/

בין הפעולות שניתן לנקוט בזמן אמת:

• פנייה לעורך דין צבאי המתמחה בטיפול בתיקים רפואיים
• פנייה למוקד פרח (המוקד הרפואי של חיל הרפואה)
• פנייה לנציב קבילות חיילים
• פנייה עצמאית למיון/בית חולים

חייל שחווה רשלנות רפואית בצבא במהלך שירותו הצבאי יכול לשקול לתבוע את משרד הביטחון ואת צה"ל בגין הרשלנות הרפואית בצבא שהתרחשה בעניינו. את התביעה בגין רשלנות רפואית בצבא יש להגיש בהתאם לנהלי אגף השיקום במשרד הביטחון וחשוב לזכור כי פרק הזמן המותר להגשת התביעה הינו עד 3 שנים מיום השחרור משירות החובה, וקיימת התיישנות במידה ולא מוגשת תביעה במועד הקבוע בחוק.

למידע נוסף, לייעוץ פרטני ולתיאום שיחה עם עורך דין צבאי רפואי המתמחה בטיפול בעניינים רפואיים ורשלנות רפואית בצבא

הנכם מוזמנים לפנות למשרד עורך דין צבאי קוזניץ, פסח ושות' בטלפון 03-5288580 או להשאיר פרטים באתר.