עבירת זיוף גימלים בצבא

אילו עונשים אפשר לקבל על זיוף גימלים?

שאלה שנשאלנו ע"י אחד מגולשי האתר:

חייל שזייף 3 גימלים, ברור שיישב בכלא, השאלה היא עד כמה כלא אפשר לתת לאותו חייל?

תשובתנו לאותו חייל היתה:

כעקרון, חייל שמזייף 3 גימלים יעמוד לדין משמעתי בפני קצין שיפוט.

על עבירה של זיוף במסמכים או דיווח שקרי על ימי מחלה, קצין שיפוט בדרגת סגן אלוף רשאי להטיל עד 21 ימי מחבוש (כלא).

במידה ויחליטו לשפוט אותו בנוסף על עבירת העדר מן השירות (נפקדות) בגין הימים שבהם טען ששהה בחופשת מחלה, קצין בדרגת סגן אלוף מוסמך להטיל עד 21 ימי מחבוש.

ייתכן שהחייל יישפט רק בגין עבירה אחת מהשתיים שציינתי פה, ואז העונש המקסימלי הינו 21 ימי מחבוש במשפט מול סגן-אלוף (במקרה שאין תנאי קודם בגין עבירה דומה),
אך במקרה שהחייל יישפט בגין שתי העבירות – בסמכות קצין השיפוט להחליט שהעונשים ירוצו במצטבר כך שהעונש יכול להגיע עד ל-42 ימי מחבוש בפועל.

במקרה שהשופט הינו בדרגת אלוף משנה – העונש יכול להגיע ל-28 ימי מחבוש על כל עבירה, ובמצטבר עד 56 ימי מחבוש.

על זיוף גימלים בצה"ל

רבים סבורים כי זיוף גימלים הינה עבירה משמעתית גרידא ואינם מודעים לעובדה שלא כך הדבר והם עלולים למצוא עצמם במרכזו של הליך פלילי אשר מתחיל בחקירת מצ"ח ומעצר ומסתיים בנזק שאין לדעת מהו.

עבירה במסמכים צבאיים היא עבירה לפי סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי ומתבטאת פעמים רבות באמצעות זיוף גימלים. למרות התחושה של חיילים רבים כי המדובר בעבירה משמעתית פעוטה, חשוב לדעת כי העבירה היא עבירה פלילית על כל המשתמע מכך ומקבילה בעצם לעבירת הזיוף הקיימת בחוק העונשין.

סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי קובע בעצם כי חייל שמסר ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא והמסמך נערך או נחתם בידיו או שמתוך כוונה להטעות, העלים פרט כלשהו במסמך שכזה דינו מאסר שלוש שנים.

אומנם, לא כל זיוף גימלים גורר אחריו הגשת כתב אישום. ככלל, זיוף של למעלה מ-30 ימי ג' יגרור אחריו הגשת כתב אישום. מתחת לכמות זו, בד"כ, יועמד המזייף לדין משמעתי ביחידה. עם זאת, טרם קבלת החלטה הפרקליטות הצבאית ובדקת פרמטרים נוספים אשר עשויים להשפיע על ההחלטה באם להגיש כתב אישום בגין עבירה של זיוף גימלים ובאם לאו. כך לדוגמא, תיבחן מידת התחכום שבזיוף, טיב הזיוף, כמות הזיופים, הרווח שנוצר לזייפן ומעורבותם של חיילים אחרים.

כאמור, עבירה של זיוף מסמכים שמקורם במרפאה צבאית יכול ויגרור הגשת כתב אישום בעבירה לפי חוק השיפוט הצבאי. המצב מחמיר מקום בו המסמך הרפואי מקורו במרפאות חוץ או בבית חולים, אז קיים סיכוי כי יוגש כנגד החייל כתב אישום בגין עבירה של זיוף לפי חוק העונשין ובמקרים מסוימים אף עבירה של זיוף בנסיבות מחמירות! עבירות אלה מכתימות כמובן את המרשם הפלילי של המזייף והחמורות שבהן נחשבות כעבירות מסוג פשע.

לצד עבירות הזיוף, מייחסות רשויות הצבא לחייל המואשם בזיוף גימלים גם עבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות מהטעם הפשוט לפיו מי שלא הגיע ליחידתו לאחר שהציג ימי גימל מזויפים בעצם נעדר מן השירות ללא הצדק סביר ועליו להיענש גם על כך.

בתי הדין הצבאיים מתייחסים בחומרה לעבירות זיוף הגימלים. המעילה באמון המפקדים שהגיעה בעקבות זיוף הגימלים והביאה גם להיעדרות מן השירות שלא ברשות לתקופה יחסית משמעותית (אם זו תקופה קצרה, כאמור, בד"כ הדבר לא יובא לפני בית הדין הצבאי) מצדיקה לעמדת בית הדין הצבאי לערעורים החמרה בענישה לעומת היעדרות "רגילה" מן השירות.

כותבים עלינו ב-YNET בנושא זיוף גימלים:

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3680398,00.html

*קרדיט תמונה דובר צהל מתוך אתר פיקיוויקי

ממשרדנו

לאחרונה עלה לכותרות מקרה המיוצג על ידי משרדנו בו חייל צה"ל נחשד בביצוע עבירות של זיוף ימי מחלה (גימלים) באמצעות תוכנת מחשב (פוטושופ) ביתית והצגת ימי המחלה למפקדים לשם הפקת טובות הנאה (ימי מחלה בבית). נוכח כמות הפניות למשרדנו בעת האחרונה בנוגע לעבירת זיוף גימלים מצאנו לנכון לפרט מעט במאמר זה אודות העבירה הנ"ל.

עבירת זיוף ימי מחלה הינה עבירה נפוצה מאוד בצה"ל, בייחוד בשנים האחרונות עם התקדמות הטכנולוגיה והנגישות של חיילי צה"ל לתוכנות מחשב המאפשרות זיוף כאמור. בעבר, התביעה הצבאית וגם מצ"ח יחסו חשיבות נמוכה יחסית לעבירת זיוף גימלים ובדרך כלל החקירות נערכו זמן רב לאחר שהוצגו הגימלים ביחידה ומשום כך גם לרוב לא נעצרו החיילים במסגרת החקירה. ואולם, נכון להיום היכולת של מצ"ח לפענח בזמן אמת גימלים מזויפים הינה גבוהה מאשר בעבר. כמו כן, לאור העובדה כי הטיפול הרפואי לחיילי צה"ל ניתן היום גם באמצעות מקורות חיצוניים (קופות חולים, בתי חולים) – כיום צה"ל, וכן יחידת ר"מ 2 האחראית על נושא הגימלים ממקורות חוץ צבאיים, חשדנים הרבה יותר ביחס לכל יום מחלה שמציג חייל בפני מפקדיו.

משום כך, כיום יש סבירות גבוהה יותר שהעבירה של זיוף גימלים תדווח למצ"ח תוך זמן מהיר יחסית וכי חקירת מצ"ח תיפתח באופן מהיר גם כן. העובדות הללו מעלות את הסיכוי כי מי שחשוד בעבירת זיוף גימלים ייעצר במהלך החקירה ואף ייעצר על ידי שופט בבית דין צבאי, כפי שמתרחש ביחס לעצורים החשודים בשימוש בסמים, בשימוש בלתי חוקי בנשק וכיוצ"ב.

ההנחיות המקצועיות בצה"ל קובעות כי חייל שזייף מעל 30 ימי מחלה – יוגש כנגדו כתב אישום לבית הדין הצבאי בעבירה פלילית. אם מדובר בזיוף אשר נוגע למסמך צבאי (זאת אומרת מסמך של חיל הרפואה) – העבירה שתיוחס לחייל הינה בדרך כלל עבירה במסמכים צבאיים, לפי סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955, שעונשה עד 3 שנות מאסר בפועל. אם מדובר בזיוף מסמך ממקור חיצוני (קופת חולים או בית חולים) – העבירה שתיוחס תהיה עבירת זיוף, לפי סעיף 418 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, שעונשה נע בין שנת מאסר (אם הגימלים לא הוצגו בפועל למפקדים) ועד 5 שנות מאסר בנסיבות מחמירות. אם מדובר כמובן בזיוף גימלים לתקופה הפחותה מ- 30 ימים – בדרך כלל השיפוט ייערך במסגרת משמעתית ביחידה וללא כל השפעה של רישום פלילי כלפי החייל הנשפט.

האם עוצרים חייל שנאשם בזיוף גימלים ?

ההנחיות המקצועיות של התביעה הצבאית קובעות כי לשם מעצרו עד לתום ההליכים של חייל הנאשם בזיוף גימלים יש צורך בהצטברות של מספר אלמנטים מחמירים: ראשית, יש להוכיח כי החייל זייף מעל 30 ימי גימלים. שנית, יש להוכיח כי החייל השתמש בגימלים המזויפים ומימש אותם כך שקיבל טובות הנאה בדמות ימי מחלה משירותו הצבאי. שלישית, יש להוכיח כי החייל נעדר משירותו הצבאי מעל 35 ימים בפועל.

במקרה בו כלל התנאים הללו מצטברים, יכולה התביעה הצבאית לבקש את מעצרו עד לתום ההליכים של הנאשם. הסמכות להורות על מעצר עד לתום ההליכים היא של בית הדין הצבאי אשר דן בבקשה ושוקל את חומרת המעשה ואת עילות המעצר החלות במסגרת הצבאית (עילות מעצר אשר שונות מעילות המעצר במשפט הפלילי האזרחי בישראל).

* הערה – האמור במאמר זה נכתב בלשון זכר בלבד, ואולם מתייחס לזכר ולנקבה, כאחד.

כתבה ראשונה:

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3428914,00.html

כתבה שנייה:

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4269068,00.html

כתבה שלישית:

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3680398,00.html