חוק שירות ביטחון מעניק פטור משירות צבאי מטעמי דת, בנסיבות מסוימות. מי זכאי לפטור זה? האם הוא מוגבל רק לדתיות לחלוטין או מאפשר גם למסורתיות ליהנות מפטור משירות? מה גברים יכולים לעשות כדי ליהנות מפטור משירות צבאי מטעמי דת? כל זאת ועוד – במאמר זה.
חוק שירות ביטחון קובע כי כל "יוצא צבא" ישראלי, כלומר נער או נערה בגיל גיוס, ייקראו לשירות ביטחון, אלא אם כן הם פטורים משירות לפי חוק זה. סעיפים 39 וכן 40 לחוק, מעניקים שני סוגים של פטור משירות צבאי מטעמי דת לנשים – פטור הווי משפחתי דתי הקבוע בסעיף 39 לחוק ופטור הכרה דתית הקבוע בסעיף 40. מאחר שפטור ההכרה הדתית הוא הנפוץ יותר, נעסוק בו תחילה.
חוק שירות ביטחון קובע כי אישה יוצאת צבא תוכל ליהנות מפטור משירות צבאי מטעמי דת, אם מתקיימים לגביה שלושת הבאים:
בעוד ששני הסעיפים האחרונים ברורים ומוגדרים, הרי שהסעיף הראשון עמום ורחב. עמימות זו מאפשרת לכל בת שומרת שבת וכשרות להגיש בקשה לפטור הכרה דתית ולקבל פטור זה. זאת, אף אם היא אינה דתיה לחלוטין ולא שומרת על כל תרי"ג מצוות.
כדי לקבל את הפטור בפועל, עליכן להגיש תצהיר לבית הדין הרבני או לבית משפט. התצהיר יעיד על כך שאתן אכן אינכן נוסעות בשבת, שומרות כשרות וטעמים שבהכרה דתית מונעים מכן לשרת. בית הדין יבחן את התצהיר ואת בקשת ההצרה שלכן וככל שיקבל אותה – אתן תהיו פטורות משירות צבאי מטעמי דת.
האם בית הדין חייב לקבל את התצהיר, או שמותר לו לבדוק האם התצהיר אמיתי והאם אתן אכן שומרות שבת, כשרות וטעמים שבהכרה דתית מונעים מכן לשרת בשירות צבאי? שאלה זו עלתה לדיון במסגרת בג"ץ 739/15 מאי כליפה נ' שר הביטחון. באותו מקרה, קבע בית המשפט העליון פה אחד כי לבית הדין יש שיקול דעת בהחלטתו האם לקבל את התצהיר וביכולתו לבדוק האם הנסיבות אכן מצדיקות את מתן הפטור.
המשמעות היא שבית הדין יוכל לבדוק ברשתות החברתיות שלכן, לערוך בירורים ועוד ורק לאחר מכן להחליט האם הוא מקבל את ההצהרה שלכן ונותן לכן פטור משירות. על כן, רצוי להתייעץ מראש עם עו"ד העוסק בדיני צבא, רצוי יוצא הפרקליטות הצבאית, אשר יסייע לכן להתכונן לוועדה ולהימנע מכל התקלה בלתי צפויה אפשרית.
פטור זה חריג ומצומצם יותר. על המועמדת לשירות להוכיח כי ההווי המשפחתי שלה מונע ממנה להתגייס. לרוב, הפטור יינתן לבנות מעדות מסוימות, דוגמת העדה הקווקזית. על הנערה להגיש בקשה לוועדת פטור מגיוס, לצרף לה תצהיר וכן עדים החתומים על התצהיר.
פטור שכזה שמור, ככלל, לחרדים. מדובר בסוגיה משפטית עצומה הנמצאת על הפרק המדיני, המשפטי והפוליטי ועל כן אין זה המקום להרחיב אודותיה. על כל פנים, גברים המעוניינים בפטור, קיצור שירות או דחיית שירות, יכולים לפנות לעו"ד צבאי שיכווין אותם בנושא.
סוג הפטור | למי מיועד | תנאים | אופן קבלת הפטור | הערות |
פטור הכרה דתית לנשים | נשים | 1. טעמים שבהכרה דתית מונעים שירות. 2. לא נוסעות בשבת. 3. שומרות כשרות בבית ומחוץ לו. |
הגשת תצהיר לבית הדין הרבני או בית משפט | בית הדין רשאי לבדוק את אמיתות התצהיר. מומלץ להתייעץ עם עו"ד צבאי. |
פטור הווי משפחתי דתי | נשים | הווי משפחתי מונע גיוס (לרוב, בנות מעדות מסוימות). | הגשת בקשה + תצהיר + עדים לוועדת פטור מגיוס | פטור חריג ומצומצם. |
פטור משירות צבאי מטעמי דת לגברים | גברים | מורכב, תלוי נסיבות אישיות. | פנייה לעו"ד צבאי | נושא משפטי מורכב, מומלץ להתייעץ עם עו"ד צבאי. |
מעוניינות בפטור משירות צבאי מטעמי דת? עשו זאת בעזרת משרד עו"ד צבאי קוזניץ פסח ושות'. המשרד מורכב מיוצאי פרקליטות צבאית אשר שירתו בתפקידי תביעה, סנגוריה וייעוץ בצבא. עורכי הדין מכירים את המערכת לפני ולפנים ויודעים כיצד להתמודד גם אל מול הצבא הגדול. צרו קשר עם המשרד והגדילו את הסיכויים שלכן לקבלת הפטור.
השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם עוד היום