ועדת פטור מטעמי הווי משפחתי דתי

(מתוך ספר הגיוס של מיטב – ענף גיוס – פק"ל מדור תכנון ומיצוי)

רשויות הגיוס בצה"ל פועלות בהתאם לספר הגיוס של מיטב, בו מפורטים כלל ההליכים הנוגעים לגיוס לצה"ל. פרק זה יעסוק אך ורק בנושא ועדת פטור מטעמי הווי משפחתי דתי.

רקע כללי: ועדות פטור הנוגעות לפטור מחמת הווי משפחתי דתי מתקיימות מתוקף סעיף 39 לחוק שירות ביטחון וכן בהתאם לתקנות שירות ביטחון (פטור נשים משירות ביטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי), התשל"ח – 1978.

לוועדה הצבאית שבאחריות קמ"ט או"ם יעלו כלל המלש"ביות המבקשות פטור בכל מחזור גיוס. על החלטת הוועדה ניתן לערער בפני ועדת ערעור יחידה. הן הוועדה והן וועדת הערעור הינן במינוי של שר הביטחון. ועדת פטור או ועדת ערר תהיה במינוי של שלושה או חמישה חברים ובהם ראש הוועדה, והחלטות הוועדות תתקבלנה ברוב קולות.

חשוב לשים לב – פטור הווי משפחתי דתי אינו פטור הכרה דתית ואין בין השניים קשר כלשהו בחוק. נערה דתייה המבקשת לקבל פטור הכרה דתית צריכה לפעול בנתיב אחר לחלוטין ואין מאמר זה נוגע בנושא זה. המדובר במאמר זה בפטור הווי משפחתי דתי בלבד, שהוא אינו פטור נערה דתייה ואינו דורש עמידה בשמירת שבת, שמירת כשרות בבית ומחוצה לו והצהרה אודות טעמים שבהכרה דתית המונעים מלשרת בצה"ל.

זקוקים לייעוץ עם עורך דין צבאי?

השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם עוד היום

חיזרו אליי

הגשת בקשה לפטור הווי משפחתי דתי

מיועדת לשירות המבקשת להוכיח כי טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות ביטחון תגיש בקשה בכתב ללשכת הגיוס. לבקשה יצורף תצהיר של המבקשת בהתאם לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א – 1971, בו היא מצהירה כי טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות ביטחון. הבקשה תפרט שמותיהם של שני עדים לפחות שיש בידם לתמוך בהצהרת המבקשת, כולה או מקצתה, בציון המען שלהם ומשלח ידם. במידה ואיננה מעוניינת בהבאת שני עדים, יהיה על המלש"בית לציין זאת על גבי הבקשה.

טיפול לשכת גיוס בבקשת מלש"בית לפטור

חשוב להדגיש כי הבקשה צריכה להיות מוגשת לא יאוחר מהיום שנקבע להתייצבות הראשונה של המבקשת בלשכת הגיוס לרישום, בדיקות או גיוס, לפי המועד המוקדם ביותר. זאת אומרת – על מלש"בית להגיש בקשה כבר עם קבלת הזימון לצו ראשון בנות ולא מאוחר מכך.

לאחר קבלת הבקשה במועד לשכת הגיוס תזין את התהליך בסטטוס "בתהליך" כאשר יש מספר שלבים במערכת הצבאית לפי סדרם (ממתין החלטת פוקד בלשכה, פוקד מאשר זימון לוועדה, הוחזר ללשכה, ממתין לוועדה, ממתין לוועדת ערעור).

בסיום פתיחת הבקשה בלשכת הגיוס הבקשה תיבחן על ידי רמ"ד רלוונטי ותועבר להחלטת מפקד לשכת גיוס או סגנו בנוגע להמשך טיפול. אין בסמכות פוקד לשלול בקשה שהוגשה באופן תקין ובמועד על פי החוק. יש לוודא שלא הוגש במקביל תצהיר פטור הכרה דתית לפי סעיף 40 לחוק שירות ביטחון. במידה והוגש תצהיר מקביל – יש לאשר פטור הכרה דתית ולא להמשיך בתהליך הווי משפחתי דתי.

חשוב להדגיש כי אמונה דתית או השתייכות לקבוצה אתנית אינם מהווים קריטריונים לקבלה או דחייה של בקשת פטור על ידי פוקד בלשכת הגיוס.

ניתן להגיש את הבקשה בטרם המלש"בית הגיעה לגיל יוצאת צבא, אולם הבקשה תידון בוועדת הפטור רק לאחר הגעתה של המלש"בית לגיל יוצאת צבא (גיל 18). ההגדרה בחוק של מלש"ב "מיועד לשירות ביטחון" מתייחסת לכל אזרח או תושב קבע שטרם התייצב לשירות סדיר או שירות מילואים. הכוונה היא לגברים ולנשים בני 16 וחצי ומעלה, שעדיין לא התייצבו לשירות ביטחון בצבא, ובמקביל לא קיבלו פטור. באופן דומה, ההגדרה של המנוח יוצא צבא מתייחסת למי שניתן לקרוא לו לגיוס לשירות בצה"ל כאשר מדובר בגברים ובנשים בני 18 ומעלה, שלא קיבלו פטור.

פוקד רשאי לאשר קבלת הצהרה או בקשה שמוגשת באיחור מהמועד שנקבע בחוק (עד למועד הזימון הראשון שנשלח למלש"בית להתייצבות בלשכה לרישום ובדיקות), אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים.

זימון לוועדת פטור הווי משפחתי דתי

בזמן ההמתנה לוועדת פטור ימשיכו הליכי הגיוס כרגיל, ואם הופק למלש"בית מועד גיוס וצו גיוס, הם יישארו בתוקף עד לדיון בוועדה. במידת הצורך תינתן דחיה של מועד הגיוס לשם עמידה בפני וועדת הפטור. ועפ"ר (ועדת פטור) תזמן את המלש"בית לוועדה טלפונית ובמכתב, לפחות 14 ימים מראש. יומיים לפני הוועדה תתוזכר המלש"בית טלפונית אודות מועד הוועדה.

על ועפ"ר לזמן את המלש"בית לפחות פעמיים תוך ציון ההודעה כי אם לא תתייצב לוועדה רשויות הגיוס תהיינה רשאיות לראות בכך ויתור על הבקשה לפטור.

כל ועדת פטור שתתכנס תדון ב- 6 עד 8 תיקים של מלש"ביות. הועדה תתקיים בתחילת כל חודש (עד ה- 5 לחודש לכל המאוחר). במסגרת הועדה יוצגו תיקי המלש"ביות, אישורי כניסה לבסיס תל השומר לשם הופעה בפני הוועדה וכן יופקו רשימות העדים.

הוועדה תקיים פרוטוקול מסודר של הדיון בפניה ובמידה והוועדה משתכנעת מדברי המלש"בית ומחליטה לפטור אותה משירות ביטחון, יו"ר הוועדה חותם על תעודת פטור זמנית אשר נשלחת למלש"בית בדואר בצירוף מכתב תשובה וכל חברי הוועדה חותמים על הפרוטוקול. במידה והוועדה מחליטה לא לפטור את המלש"בית, היא צריכה לנמק את ההחלטה על גבי טופס השלילה שיישלח למלש"בית וכן לנמק את סיבת השלילה בפרוטוקול ולחתום עליו. יש לוודא כי כל חברי הוועדה חותמים על הפרוטוקול.

המשך טיפול לשכת גיוס לאחר וועדת פטור

לאחר כינוס הוועדה יופץ הסיכום לכלל לשכות הגיוס הרלוונטיות. כלל המלש"ביות תקבלנה תשובה בכתב וכן תעודות פטור בהתאם להחלטות שהתקבלו בוועדה. לאחר כינוס הוועדה התיק יוחזר ללשכת הגיוס.

במידה וההחלטה היא שלילת הפטור יש זכות בפני המלש"בית להגשת ערעור בתוך 30 ימים מקבלת התשובה דרך לשכת הגיוס. באורח דומה יש לעמוד בסד זמנים של 30 ימים למשלוח הפרוטוקול למלש"בית אם ביקשה אותו, וזאת למימוש זכות העיון בפרוטוקול הוועדה דרך לשכת הגיוס. במידה והערעור מתקבל ועומד בזמנים, יועבר התיק לאישור מפקד לשכת הגיוס ויוחזר לוועדת הערר.

וועדת ערר על החלטת פטור הווי משפחתי דתי

וועדת ערעור תתכנס באורח דומה לוועדת פטור. כמובן שעל חברי הוועדה והיו"ר להיות גורמים שונים מאלה שנכחו בוועדת הפטור המקורית שעליה מערערים. לאחר דיון בוועדת ערעור אין עוד אפשרות ערעור על ההחלטה.

סיוע בעורך דין צבאי לשם מימוש פטור הווי משפחתי דתי

בידי מלש"בית הזכות לנהל את כל נושא פטור הווי משפחתי דתי בידי עורך דין צבאי בעל רקע וידע מתאימים לטיפול בנושא זה. חשוב להדגיש כי לא כל עורך דין בקיא ומכיר את נהלי העבודה של לשכת הגיוס בנושא ייחודי זה ולא כל עורך דין בעל הידע לפעול ולייצג את המלש"בית מול וועדת הפטור או וועדת הערעור.

נמליץ כמובן להיעזר ולהתייעץ מבעוד מועד מול עורך דין צבאי הבקיא בנושא זה ואשר ברשותו אסמכתאות לטיפול במקרים קודמים ובהצלחה יתרה.

משרדנו מלווה זה למעלה מ- 20 שנים מלש"ביות בנושא זה וברשותנו מידע וניסיון רב בטיפול בנושאים רגישים אלה, הנוגעים בדרך כלל להשתייכות למגזר או קבוצה אתנית ייחודית בעלת מאפיינים קהילתיים ייחודיים. ברשות משרדנו הידע והניסיון להכין את התיק לוועדה וכן להצטייד בעדים מתאימים ורלוונטיים שיכולים להשפיע על עמדת ועדת הפטור.