בישראל חל "חוק גיוס חובה", שמחייב כל אזרח כשיר (מבחינה פיזית ונפשית) להתגייס לצבא בהגיעו לגיל 18.
ובכל זאת, ישנם צעירים שמחליטים לא להתגייס, ולבצע השתמטות מצה"ל. השתמטות מצה"ל היא פעולה שאינה חוקית, ובמהלכה צעיר מועמד לגיוס לא מגיע ליום הגיוס שלו ולא מתייצב בבקו"ם לפי צו הגיוס.
מהי השתמטות מהצבא, מהן הסיבות להשתמטות מצה"ל, מה ההבדל בין השתמטות לנפקדות או עריקות, מהו העונש על השתמטות ואיך לצאת מהצבא בדרכים חוקיות – כל הפרטים במדריך הבא.
עד כמה שיישמע מוזר הדבר, אין כל הגדרה משפטית מוסדרת למונח "משתמט משירות צבאי". המונח "השתמטות" הושרש למשפט הצבאי באמצעות ההבחנה שיוצרת הפרקליטות הצבאית בהתייחסותה למיועדים לשירות ביטחון שאינם מתייצבים בלשכת הגיוס במועד הקבוע להם בצו הגיוס וזאת להבדיל מ"עריקי בקו"ם" (כאלה שהגיעו לבקו"ם אך החלו בהיעדרות משירות צבאי זמן קצר לאחר מכן) או "עריקי סדיר" רגילים (חיילים שהחלו בביצוע עבירת היעדר מן השירות במהלך השירות הצבאי שלהם).
רבים סבורים כי כל עוד לא "חוילו" בלשכת הגיוס, אין לצבא סמכות לשפוט אותם מאחר ואינם חיילים. אכן, סמכותו של בית הדין הצבאי ושל חוק השיפוט הצבאי מוחלת ברגיל על חיילים אשר התגייסו לשירות. סמכות זו לא הייתה מוחלת על משתמטים בצבא ללא הסדרת העניין בחוק שירות ביטחון. סעיף 35 לחוק שירות ביטחון מסדיר את החלת הסמכות גם על משתמטים בצבא. סעיף זה קובע כי כל מיועד לשירות ביטחון אשר חייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות; לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.
השתמטות מצהל הינה בעצם כינוי לאחת מענפי עבירות ההיעדרות מן השירות הקיימות בחוק השיפוט הצבאי. רבים טועים לחשוב כי עבירת ההשתמטות מצהל הינה עבירה שונה מהעבירות ההיעדרות מן השירות הקיימות בחוק אולם הדבר אינו כך. ההבדל היחיד בין "משתמט" מצהל שביצע עבירת השתמטות מהצבא לבין נעדר מן השירות או עריק "רגיל" הינו בעצם העובדה שמבצע עבירת השתמטות מצהל הינו חייל שמעולם לא הגיע ללשכת הגיוס ביום גיוסו. זאת, להבדיל מהעריק ה"רגיל" אשר התחיל את שירותו ורק לאחר מכן החל לבצע את עבירת ההיעדרות מן השירות.
על פי מדיניות התביעה הצבאית הראשית, קו פרשת המים לפיו מתקבלת ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום בגין עבירת היעדרות מן השירות בעניינם של משתמטים שונה מהותית מהקו שסומן לגבי חיילים המבצעים עבירות היעדרות "רגילות". בעוד הנעדר ה"רגיל" יועמד לדין פלילי בבית הדין הצבאי לאחר היעדרות משירות ארוכה מ-75 ימים הרי שחייל שביצע השתמטות מצה"ל, זאת אומרת, מעולם לא הגיע ללשכת הגיוס ביום הגיוס שלו ואף לא לאחר מכן, יהיה חשוף להגשת כתב אישום פלילי רק לאחר היעדרות של למעלה משנה.
גם בעת בחירת סוג העבירה המיוחס לחייל שביצע השתמטות מצהל שונה המצב בין מי שביצע עבירת היעדרות מן השירות "רגילה" לבין מי שביצע עבירת השתמטות מהצבא. כידוע, כאשר עבירת ההיעדרות מן השירות הינה לתקופה ארוכה, למעלה משלוש שנים, תשקול הפרקליטות להגיש כתב אישום בגין עבירת "עריקה" שינה עבירה מסוג פשע. אצל משתמטים לעומת זאת, התקופה שבגינה תישקל העדפת עבירת "עריקה" לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי על פני עבירת "היעדרות מן השירות" לפי סעיף 94 לחוק השיפוע הצבאי, הקלה יותר, עומדת על חמש שנים.
מועמדים לגיוס בוחרים בדרך של השתמטות מצה"ל מסיבות שונות ואישיות, כאשר יש כמה סיבות נפוצות להשתמטות מצה"ל:
פעמים רבות מתבלבלים בין המושגים "השתמטות" לבין "עריקות" ו-"נפקדות", וחשוב לעשות סדר בין המושגים השונים:
גיוס לצה"ל הוא אמנם חובה, אך הרבה פעמים נשאלת השאלה איך לצאת מהצבא באופן חוקי, שאינו נחשב להשתמטות. יש כמה דרכים לקבל פטור משירות:
משתמטים מצה"ל שלא התייצבו בבקו"ם במסגרת צו הגיוס שלהם עוברים עבירה חמורה. המשטרה הצבאית פועלת לאיתור משתמטים ועריקים, ומביאה אותם למעצר ולמשפט צבאי. העונש על השתמטות תלוי מאוד בנסיבות ההשתמטות, בזמן ההשתמטות ובהרשעות קודמות. במקרים קלים משתמטים יקבלו מאסר על תנאי ונזיפה. במקרים חמורים יותר, משתמטים ישפטו בפני שופט בבית דין צבאי, ועלולים לשבת בכלא צבאי עד שלוש שנים וכן גם לגרור רישום פלילי, שהוא בעל השפעה משמעותית על החיים האזרחיים.
עונש על השתמטות יכול להיות חמור במיוחד, וכאמור לגרור איתו רישום פלילי בעל השפעה משמעותית על החיים אחרי השחרור. אם אתם, או ילדיכם, עומדים מול גורמים צבאיים בנושאי השתמטות, כדאי מאוד לפנות לייעוץ משפטי שניתן על ידי עורך דין צבאי בעל ידע מקיף בתחום, כלומר עורך דין צבאי מומחה בתחום ההשתמטות מהצבא. אנחנו מזמינים אתכם לפנות למשרד עורך דין צבאי בני קוזניץ ועידן פסח המומחים בתחום, כדי לצמצם ככל האפשר את הנזק הנגרם מהשתמטות.
השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם עוד היום