בדיקות סמים בצבא

רקע

מדי יום ביומו נשלחים חוקרי מצ"ח ליטול דגימות שתן מעשרות ולעיתים אף מאות חיילים המשרתים בצה"ל. מדובר בבדיקה השכיחה ביותר שמצ"ח מבצעת לחיילים, כחלק מפעילות מצ"ח השוטפת. באופן כללי, ניתן לחלק את נושא בדיקות השתן בצבא ל- 2 סוגים.

בדיקת שתן כפעולת מנע

הסוג הראשון נקרא פעולת מנע ומדובר בהליך הרתעתי שצה"ל עורך ביחידות השונות. פעולת מנע היא הליך שבו חוקרי מצ"ח מגיעים לבסיס מסוים, בדרך כלל תוך תיאום עם מפקדי הבסיס, ומבקשים מכלל החיילים להתקבץ בחדר או אולם מסוים ואז מבקשים מן החיילים למסור דגימות שתן באופן אקראי. בחלק מן המקרים חוקרי מצ"ח מוסיפים נופך של חומרה בצורת צעקות על החיילים ומניעת יציאת החיילים מן החדר בו קובצו וזאת על מנת ליצור לחץ אצל הנבדקים. מדובר בפעולות שאינן חוקיות, אך ניסיוננו מלמד כי מבוצעות על ידי חוקרי מצ"ח כחלק מהליך ההפחדה. בעבר, פנינו לקצין משטרה צבאית ראשית בבקשה כי יורה לחוקרי מצ"ח לחדול מפעולות אלה במהלך ביצוע פעולות מנע ביחידות. מן הראוי להבהיר, כי בפעולת מנע אין חוקרי מצ"ח חושדים בחייל כזה או אחר ביחידה ולרוב הם כלל אינם מכירים את החיילים מהם נדרשות דגימות השתן. אי לכך – אין כל חובה למסור דגימת שתן במהלך פעולת מנע !!! החייל אשר נדרש למסור דגימה יכול להסתפק בסירוב ללא כל צורך להסביר את סירובו לחוקרים. לא ניתן לשפוט ו/או להעניש את החייל המסרב לבדיקת שתן בצבא בפעולת מנע ללא יוצא מן הכלל. יחד עם זאת, חשוב להבהיר כי סירוב של החייל למסור דגימה בפעולת מנע יכול לבסס חשד מסוים כנגדו אצל חוקרי מצ"ח. לרוב, כאשר אין לחשד הנ"ל חיזוק נוסף (כגון מידע מודיעיני כנגד החייל ו/או מציאת כלים או שאריות סם בחדרו או על בגדיו) – לא ניתן אף לעכב או לעצור את החייל לחקירה במצ"ח ובכך למעשה מסתיימת פעולת המנע כלפי החייל.

בדיקת שתן במהלך חקירה לבדיקת סמים

הסוג השני, הוא דרישת חוקרי מצ"ח למסור דגימת שתן במהלך חקירה. כאשר חייל נדרש למסור דגימת שתן במהלך חקירה הנוגעת אליו באופן אישי (להבדיל מפעולת מנע שנערכת ביחידה כלפי מספר רב של חיילים באופן אקראי) – אזי אין לו זכות שלא למסור דגימת שתן ללא הצדק סביר. בשונה מפעולת מנע, כאשר נערכת חקירה כלפי חייל החשוד בשימוש בסמים מסוכנים במהלך שירותו הצבאי, יש סמכות לחוקרי מצ"ח לדרוש ממנו למסור דגימת שתן כחלק מהליכי החקירה.

במקרה זה חובה על החייל למסור דגימת שתן, לשם בדיקה וגילוי שימוש בסמים במהלך שירותו הצבאי. מקום בו חייל מסרב למסור דגימת שתן בחקירה, יכולים חוקרי מצ"ח לפנות לקצין שיפוט בחיל המשטרה הצבאית (קש"ב – קצין שיפוט בכיר) ולבקש כי יחתום על צו קש"ב המחייב את החייל למסור שתן בחקירה. כאשר מוצא כנגד נחקר צו קש"ב – חובה עליו למסור דגימת שתן. אם החייל מסרב לעשות כן – הוא עובר עבירה מסוג "סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים", לפי סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי, שעונשה עד שנתיים מאסר בפועל.

מן הראוי לציין, כי עד לחודש ספטמבר 2011 עבירה של סירוב להיבדק, לפי סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי – סווגה כעבירה שאינה גוררת אחריה רישום פלילי כלל. זאת אומרת, במקרים רבים בהם חיילים השתמשו בסם מסוכן ונדרשו למסור דגימת שתן במסגרת חקירת מצ"ח – הם לרוב העדיפו לסרב למסור שתן, מתוך ההנחה כי לכל היותר יורשעו בעבירת סירוב להיבדק שאינה גוררת רישום פלילי, וזאת לעומת הודאה בשימוש בסם, אשר גוררת רישום פלילי של עבירת שימוש על פי פקודת הסמים המסוכנים

. מאז חודש ספטמבר 2011 – ובעקבות תיקון חוק השיפוט הצבאי – אין יותר יתרון לסירוב למסירת דגימת שתן, וזאת מן הטעם כי עבירת הסירוב גוררת רישום פלילי על פי החוק דהיום. בכל מקרה, נוכח ניסיוננו הרב בתחום, נמליץ לכלל הנחקרים ו/או החיילים אשר נדרשים למסור שתן במהלך שירותם הצבאי, בין אם בפעולת מנע ובין אם במסגרת חקירת מצ"ח, להקדים ולהתייעץ עם עורך דין העוסק בדין הצבאי, לשם מניעת הסתבכות עם החוק הצבאי, שאיננו מקל במקרים מסוג זה. * האמור במאמר זה מנוסח בלשון זכר בלבד, ואולם מתייחס לזכר ולנקבה, כאחד.

מתי ייחשב סירוב לתת דגימת שתן כחוקי ולגיטימי?

אחת הסוגיות המעניינות ו"החמות" במשפט הצבאי בשנים האחרונות הייתה סוגיית דגימות השתן. את דגימות השתן ניתן לחלק, בחלוקה גסה, לדגימות המתבקשות במסגרת פעולת מנע ביחידה מסוימת, ולדגימות המתבקשות במסגרת חקירה פרטנית.

הסוג הראשון – פעולות מנע

נתחיל בדגימות המתבקשות במסגרת פעולת מנע יחידתית. מעת לעת עורכת המשטרה הצבאית מבצעים מרוכזים לנטילת דגימות שתן. בדרך כלל, המבצע הוא מבצע פתע, כאשר לפתע כל החיילים המשרתים ביחידה מרוכזים באולם מסודר. לרוב, נאספות תעודות החוגר של החיילים הנמצאים באולם על מנת שלא יעזבו אותו , והפעולה מנוהלת על ידי מספר שוטרים צבאיים. בפעולות אלה נמצאים שוטרים צבאיים נוספים בבגדים אזרחיים הנטמעים בקהל.

למרות שבפעולות אלה נדרשים החיילים המשתתפים בפעולה בלשון תקיפה לתת דגימות שתן, נתינת דגימת השתן בפעולת מנע היא לא חובה. החיילים אף חותמים על טופס בו הם מצהירים כי הם נותנים את דגימת השתן מרצונם הטוב והחופשי. למרות שתופעות בהן חיילים המסרבים לתת דגימות שתן נדרשים לתת הסברים פעם אחר פעם, על פי החוק חייל אינו חייב לתת דגימת שתן ואף אינו חייב לנמק (להסביר) בדרך כלשהי את סירובו. על השוטרים המנהלים את הפעולה חל איסור להחזיק את החיילים במקום, ובסופו של דבר, גם אם לאחר התעקשות, הם עתידים לשחרר את החיילים.

לעתים, בפעולות מנע מסוימות, ישנם חיילים המשתתפים בפעולה עליהם יש מידע מוקדם כי הם עושים שימוש בסמים. חיילים אלה נקראים "בדוקאים". אם יסרבו אותם חיילים לתת דגימת שתן במסגרת פעולת המנע, ייתכן וניתן יהיה לחייב אותם לעשות כן. בכל מקרה, גם הם רשאים, בשלב זה, לסרב לתת את הדגימה.

הסוג השני – במסגרת חקירה

גם במסגרת חקירה, ואפילו אם חייל נתפס בנסיבות מחשידות (כשהוא מחזיק סמים, לאחר שהודה שהשתמש בסמים לאחרונה, לאחר שחבריו הפלילו אותו בשימוש בסמים), אין חובה מיידית לתת דגימת שתן. בשלב הראשון יפנו החוקרים תמיד לחייל ויציעו לו לתת דגימת שתן ביוזמתו. אם יסרב החייל הנחקר ויתמיד בסירובו, הוא יתבקש לנמק מדוע הוא מסרב. בשלב זה, יוכלו השוטרים הצבאיים לפנות לקצין שיפוט בכיר במשטרה צבאית, ולבקש ממנו לחייב את החייל, באמצעות צו למסירת דגימות שתן, למסור דגימת שתן.

על קצין השיפוט הבכיר במשטרה הצבאית להפעיל שיקול דעת ולשקול את הגורמים הבאים: אופי הנסיבות המחשידות, הקשר בין הנסיבות המחשידות לבין החשד שלחייל יש מה להסתיר (למשל, הודיה בשימוש בסמים לפני חצי שנה אינה מספיקה כשלעצמה לצורך הוצאת צו), והנימוק לסירובו של החייל.

ברוב רובם של המקרים, אם יתמיד החייל בסירובו לתת דגימת שתן גם לאחר שהוצא לו צו, הוא עתיד להיות מואשם בבית דין צבאי בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים. עבירה זו זהה בחומרתה, ככלל, לעבירה של שימוש חד-פעמי בסם בנסיבות אזרחיות, אבל להבדיל מהעבירה של שימוש בסם, היא אינה נושאת רישום פלילי.

מרבית החיילים סבורים כי ברגע שסירבו לצו קש"ב לא יוכלו עוד להימלט מהרשעה בעבירה של סירוב להיבדק, ואמנם, בדרך כלל, כך הם פני הדברים. אלא שבמקרים מסוימים, בית הדין הצבאי עשוי לקבוע כי יש מקום לזכות את החייל. מקרים אלה ניתן לחלק לקטגוריות הבאות:

1. קצין השיפוט לא שקל את כל השיקולים הרלוונטיים – כך, למשל, במקרה אחד, חיילת אשר הייתה נתונה במחזור סירבה להיבדק מסיבה זו ומסיבות אחרות. קצין השיפוט הבכיר לא ידע על כך, שכן הוא לא קיבל על כך דיווח מן השוטרים הצבאיים. במקרה של אי-שקילת שיקול מהותי, עשוי הצו אותו הוציא קצין השיפוט להיפסל, ואיתו ההרשעה בעבירת הסירוב להיבדק.

2. הצו בוסס על מידע מודיעיני – במקרים מסוימים, כל החשד כנגד חייל מסוים מבוסס על מידע מודיעיני. מידע מודיעיני הוא מידע חסוי המסופק למצ"ח על ידי מקורותיו, ואשר אותו מצ"ח אינם יכולים לחשוף בפני החייל. במצב כזה, החייל נאלץ, למעשה, למסור דגימת שתן כאשר כלל לא ידוע לו מהן הנסיבות המחשידות כנגדו. כרגע, זוהי אחת הסוגיות המעניינות במשפט הצבאי. במקרה אחד, דרשה חיילת לגלות מהו המידע שכנגדה, וטענה כי ייתכן שהמידע המודיעיני נובע מחברה לשעבר המנסה להפליל אותה משום שהוא נוטר לה טינה. במצב כזה, בו מצד אחד נדרש אדם לבצע אקט הפוגע בזכויותיו, ומצד שני, לא ניתן לו הסבר של ממש מדוע עליו להסכים לביצוע האקט האמור – עשוי הצו כולו להיפסל, ואיתו ההרשעה.

3. לחייל נימוק כבד משקל מדוע הוא מסרב לתת דגימת שתן – כך, למשל, חייל עם תסביך פסיכיאטרי חמור (בעיות רדיפה), או חייל אשר הואשם בעבר בעבירת סמים לאחר שדגימת השתן שלו נמצאה חיובית, וזוכה מן ההאשמות, עשוי לסבול מחוסר אמון מוחלט במערכת, הנובע מסיבות אשר אינן בשליטתו. גם במצב כזה, עשוי סירובו של החייל להיות סביר.

לסיכום

הליך מתן דגימות השתן הוא הליך אמין מאוד, אך כמו בכל הליך, יש בו סיכוי מסוים לטעות. אנו ממליצים לחיילים החוששים כי דגימות השתן שלהם שליליות לשקול היטב האם לתת דגימות שתן במקרים בהם אינם חייבים לעשות זאת. לפי שיטתנו המשפטית, אדם אינו חייב "להתנדב" לסייע לחוקריו להרשיעו ועל המדינה (הצבא במקרה זה) מוטלת החובה לאסוף די ראיות לביצוע מעשה העבירה.

גם במקרים בהם הוצא צו וישנה חובה, כדאי לשקול האם מתן דגימת שתן והסתכנות בהעמדה לדין בעבירה הנושאת רישום פלילי "שווה" את החשש מהרשעה בעבירה של סירוב להיבדק, שאינה נושאת רישום פלילי.

גם במקרים בהם בוחרים להסכים לתת דגימת שתן, אנו ממליצים לשים היטב לב להליך (האם הליך נטילת הדגימות היה מסודר, האם היו אנשים שהתנגדו, האם נשמר סדר בין הבקבוקים, האם השם נרשם נכון על הבקבוק וכו´), ולתעד פגמים אם ישנם. כל פגם שכזה עשוי להביא, יום אחד, לזיכוי.

ונסיים בהמלצה הרגילה – המצב של חקירה בעבירות סמים הוא מצב מסובך מאוד, ואין כמעט אף נחקר שיוכל להתמודד עם חקירה כזו ללא ייעוץ של עו"ד המתמחה במשפט הצבאי. לחיילים אשר אינם יכולים לממן סניגור פרטי יש זכות להיוועץ בסניגור צבאי, בחינם, בכל אחד משלבי החקירה. הסניגורים הצבאיים מיומנים במתן ייעוץ בעבירות מסוג זה, וממילא – כל התייעצות בסניגור משפרת באופן דרמטי את הסיכויים לסיים את החקירה בהצלחה.

לפי פסיקה שניתנה בבית המשפט העליון בעת האחרונה, אי מתן הזכות להיוועץ בעו"ד עשויה להביא, כשלעצמה, לזיכוי. לכן, אנחנו ממליצים לעמוד על זכות זו, הן אם יש לכם מה להסתיר – ובמיוחד אם אין לכם מה להסתיר, ואתם חוששים מטעויות בהליך.