מטרתו של מאמר זה להסביר את סוגי הפנסיה הקיימים בצה"ל וכיצד ניתן במקרים ייחודיים ובטרם פרישה משירות קבע לשכנע את רשויות הצבא לאשר שינוי של השיוך הפנסיוני מפנסיה צוברת חזרה לפנסיה תקציבית, על כל המשתמע ממעבר שכזה.
עד לשנת 2004 היו כלל משרתי הקבע בצה"ל מצויים במנגנון הפנסיה התקציבית. פנסיה תקציבית בצה"ל משמעותה למעשה צבירה של זכות פנסיה בהתאם לוותק השירות (בגובה 2% מדי שנה) באופן אוטומטי וללא הפקדה מצד צה"ל או משרת הקבע עצמו, עד לצבירה של 70% לכל היותר. משרת קבע שפורש משירות זוכה לקבלת פנסיה שמחושבת לפי האחוז שנצבר בצירוף מספר אחוזים נוספים שמוענקים על בסיס סוג השירות והוותק (נהוג לכנותם "הגדלות הרמטכ"ל").
לאחר הפרישה זוכה משרת הקבע לתשלום אוטומטי ללא המתנה לגיל הפרישה במשק, והפנסיה שלו משולמת מיידית ומחושבת על פי האחוז שצבר כפול המשכורת הקובעת האחרונה (ברוטו). לדוגמא, משרת קבע שפרש לאחר 25 שנות שירות וזכאי להגדלות רמטכ"ל בגובה של 10% נוספים יזכה לפנסיה תקציבית בגובה 60% ממשכורתו הקובעת.
מנגנון הפנסיה התקציבית בצה"ל חל ביחס לכל משרת קבע שהתחייב לשירות קבע קודם לתאריך 01.01.2004 (מוגדר "המועד הקובע") ומי ששירת בקבע בעקבות ההתחייבות הנ"ל. החל ממועד זה, עבר צה"ל למנגנון הפנסיה הצוברת וכל מי שהתחייב לשירות קבע לאחר המועד נמנה על מנגנון הפנסיה הצוברת.
פנסיה צוברת הינה פנסיה מסוג חיסכון אשר נצבר לאורך כל שנות השירות הצבאי של משרת הקבע, כאשר גם צה"ל וגם משרת הקבע מפרישים ממשכורתו של משרת הקבע הפרשות לקרן חיסכון (בדרך כלל קרן החיסכון של חברת הביטוח הראל) לצורך צבירה רבת שנים ממנה משולמת בסופו של יום פנסיה, עת יגיע משרת הקבע לגיל הפרישה במשק (גיל 67 לגברים, גיל 60-65 לנשים, בהתאם לשנת הלידה).
במנגנון הפנסיה הצוברת משרת הקבע מפריש מדי חודש 7% ממשכורתו הקובעת וצה"ל מפריש 13.5% נוספים בעבורו, וסכומים אלה מועברים לקרן הפנסיה ונצברים בה לאורך השנים, לרבות רווחים נוספים שמקורם בתשואות שנצברות בקרן עצמה.
השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם עוד היום
הכלל הוא שמשרת קבע שמוגדר "חייל חדש" בהתאם לחוק הגמלאות, קרי מי שהתחייב לשירות לאחר המועד הקובע (01.01.2004) ואשר מצוי שנים ארוכות במנגנון הפנסיה הצוברת ומפריש בעצמו במקביל לצה"ל כספים רבים לקרן הפנסיה הצוברת – מנוע מלעבור למנגנון פנסיה תקציבית בשל קביעת החוק (חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], תשמ"ה – 1985 (להלן "חוק הגמלאות").
יחד עם זאת, החיים אינם בגדר שחור ולבן ובמקרים רבים קיימים מקרים ייחודיים שבהם ניתן לבקש מרשויות צה"ל לשנות בדיעבד שיוך פנסיוני למשרת קבע באופן שהוא מועבר חזרה למנגנון פנסיה תקציבית, על כל המשתמע מכך. שינוי שכזה מחייב החלטה של הגורמים המוסמכים הבכירים בצה"ל תוך תיאום מול ראש אכ"א וענף השכר בצה"ל, לרבות אישור מטעם משרד האוצר המפקח על סוגיית הפנסיות בצה"ל.
במקרים רבים בהם טיפלנו במשרדנו, הצלחנו להביא לשינוי מנגנון הפנסיה מפנסיה צוברת לפנסיה תקציבית באישור חריג של צה"ל, ואולם חשוב להבין כי מדובר באירוע נדיר למדי וכזה המחייב אותנו בהוכחת נסיבות ייחודיות המצדיקות שינוי משמעותי שכזה.
ישנן כמה סיבות להעדיף את מנגנון הפנסיה התקציבית בצה"ל על פני מנגנון הפנסיה הצוברת. הבדל עיקרי נוגע לעובדה כי פנסיה תקציבית משולמת החל מיום פרישתו של משרת הקבע (בגיל 42, 43 וכו') החל מרגע הפרישה ולכל ימי חייו של משרת הקבע הפורש, ללא תלות בגיל הפרישה במשק.
מנגד, פנסיה צוברת משולמת על ידי קרן הפנסיה רק מגיל הפרישה במשק (גיל 67 לגברים, 60-65 לנשים) ומדובר בד"כ בתקופה שמאוחרת ב- 25 שנים בממוצע ממועד הפרישה משירות הקבע. עניין זה מוביל לשינוי דרמטי בסכומי הפנסיה המשולמים למשרת הקבע.
נכונה הטענה, כי גם לפורשי הפנסיה הצוברת משולם תשלום שמוגדר "פנסיית גישור", ואולם מדובר בתשלום שטרם הוסדר סופית בחוק וטרם הותקנו תקנות הקובעות את אופן חישובו, ובשנים האחרונות התרחשו אירועים רבים ומצערים של שינוי חד צדדי מטעם צה"ל, הפחתה משמעותית של סכומי פנסיית הגישור ופגיעה מתמשכת במקבלי פנסיית הגישור בצה"ל, ומכאן שסוגיית הוודאות במעבר לפנסיה תקציבית משמעותית מאוד.
הבדלים נוספים נוגעים לשינוי שקיים בסכומי הפנסיה המשולמים בשני מנגנוני הפנסיה, כאשר במקרים רבים בשל תקופת השירות ואופן הצבירה, קיימים הבדלים משמעותיים לטובת הפנסיה התקציבית למול הפנסיה הצוברת, באורח ששינוי השיוך הפנסיוני יכול להיטיב עם משרת הקבע בסכומים מצטברים של מאות אלפי שקלים ולמעלה מכך. ולכן, נמליץ בחום לכל משרת קבע לבחון באמצעות סימולציית שכר מול גורמי השכר של צה"ל את הפערים הקיימים על מנת שניתן יהיה לשקול מהו הפער הכספי בין המנגנונים ביחס למועד הפרישה הקבוע.
נתחיל דווקא מהסוף. משרת קבע שגויס לשירות צבאי מלכתחילה לאחר המועד הקובע (01.01.2004) אינו זכאי כלל בהתאם לחוק לשינוי השיוך הפנסיוני ולכן לא נראה שיש טעם לבחון נושא זה לגביו.
ישנם מקרים רבים אחרים שהינם מורכבים וייחודיים, ואשר מצדיקים בחינה של מעבר השיוך הפנסיוני. נושא השיוך הפנסיוני מתגלה לרוב אגב הגעה לגיל הפרישה בגילאים 37-42 שנים, כאשר מסלול השירות החל של משרת הקבע החל כ- 20-25 שנים קודם לכן וכאשר יש קושי באיתור רישומים צבאיים מדויקים ביחס למסלול השירות או הליכי הכניסה לקבע.
לדוגמא, מקרה בו משרת קבע חתם על התחייבות לשירות קבע בטרם המועד הקובע, אולם בסופו של יום הותרה התחייבותו על ידי המערכת והוא נכנס לקבע ברציפות לאחר תום שירות החובה שלא על בסיס ההתחייבות המוקדמת – ימצא עצמו במנגנון פנסיה צוברת על אף שנתוני השירות שלו בצה"ל ומסלול שירותו זהים לחלוטין למשרת קבע פלוני אחר שעבר מסלול זהה ומשויך למנגנון הפנסיה התקציבית.
מצבים נוספים, נוגעים למשרתי קבע שנמנו על מסלולי עתודה אקדמאית או כאלו שיצאו לדחיית שירות (דח"ש) על רקע יציאה למכינה קדם צבאית או מכינה אקדמאית בטרם העתודה. אלה יכולים למצוא עצמם כמי שחוילו בלשכת הגיוס ו/או הוחתמו על מסמכי המסלול והסכמי העתודה במועד שמאוחר ליום 01.01.2004 על אף שהתקבלו למסלול עוד קודם למועד זה. מצב זה יכול להוביל לפער של מאות ואף מיליוני שקלים במצטבר בין מסלולי הפנסיה השונים.
במקרים נוספים רבים מתברר כי למעשה הרישום במערכות צה"ל אודות מועד ההתחייבות הינו שגוי ומוזן כמועד מאוחר ליום 01.01.2004 בעוד המועד הנכון הינו מוקדם למועד זה, ואולם משך שנות השירות לא היה משרת הקבע ער לנושא עד בסמוך לפרישה או שלא ידע את משמעות הדבר בראוי השיוך הפנסיוני בעניינו.
מקרים אחרים בהם נתקלנו נוגעים למצב בו משרת קבע היה מצוי בשיוך פנסיה תקציבית ובשל בעיית תקנים בצה"ל נאלץ להשתחרר ובדיעבד התברר כי התקן הוסדר והוא הוחזר לשירות בתוך זמן קצר. מאחר והחזרה נעשתה לאחר המועד הקובע (לעיתים בטווח של שבועות או חודשים בודדים) הוזן בעת החזרה לשירות הקבע שיוך פנסיוני מסוג פנסיה צוברת ובכל התקבע הנושא עד למועד הפרישה.
חשוב לציין בהקשר זה כי בחודש ספטמבר 2024 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרתה נקבע כי יש לשנות שיוך פנסיוני של משרת קבע, גם באיחור של 20 שנים מאז כניסתו לשירות קבע, וזאת בין היתר לאור נזק ראייתי שנגרם למשרת הקבע, על רקע העובדה כי צה"ל לא טרח לשמור כראוי את מסמכי השירות שלו ובעיקר את מסמך ההחתמה על התחייבותו לשירות קבע, תוך שנקבע כי צה"ל הפר חובתו לשמור מסמכים שנוגעים למשרתיו עד הגיעם לגיל 75 שנים, בהתאם לתקנות הארכיונים (ביעור חוסר ארכיוני במוסדות המדינה וברשויות המקומיות), התשמ"ו – 1986.
פסק הדין הנ"ל מאפשר עוד יותר לתקוף את נושא השיוך הפנסיוני מקום בו אין בידי צה"ל את כלל המסמכים הנוגעים למסלול השירות ומועד ההתחייבות לשירות קבע ביחס למועד הקובע.
ראשית, נמליץ למשרת הקבע לפעול מוקדם ככל הניתן בהקשר זה, מאחר וצה"ל מעלה באורח קבוע טענה כי חל שיהוי מצד משרת הקבע בפנייתנו לשינוי השיוך הפנסיוני ומבקש לדחות את טענות משרת הקבע על הסף מחמת שיהוי בהגשת התביעה. ולכן, יש לפעול מוקדם ומהר ככל הניתן.
כמו כן, נמליץ להסתייע בייעוץ משפטי פרטני שנוגע לסוגייה מורכבת זו מול עורך דין צבאי המתמחה בטיפול בנושא זה ואשר יכול להסתמך על ניסיון מוכח ועל תוצאות חיוביות בנושא זה מול המערכת הצבאית.
לייעוץ כאמור יש להגיע לאחר איסוף של מירב החומרים האפשריים מיידי רשויות צה"ל וכמובן שנמליץ על ייעוץ ראשוני בטרם הגשת בקשה אישית בצינורות הצבאיים לשינוי השיוך, על מנת שלא להיקלע למצב של מענה שלילי מצד המערכת הצבאית בטרם מיצוי ההליכים.
השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם עוד היום