מיומנו של סמל א', חייל קרבי שנחקר במצ"ח בית ליד בחודש מרץ 2014
הרבה מאוד חיילים בצה"ל, צעירים וותיקים, נוהגים לשתות אלכוהול במהלך סופי השבוע. כך גם נהגתי אני וכן חבריי לצוות ביחידת העילית דובדבן.
מעולם לא נחקרתי או נעצרתי על כך. הדבר כל כך מקובל ביחידות צה"ל, עד שמרבית צוות המפקדים מודע לעניין ומשתף פעולה כאשר מדובר במסיבת סוף קורס או במסיבות סופ"ש המוכרות למפקדים ובכל מקרה לא במסגרת צבאית. אני וחבריי לצוות עברנו ימים קשים בשירות.
מסעות, אימונים וקורסים מתישים משך למעלה משנה וחצי ובכל סוף שבוע פנוי נהגנו לצאת, ליהנות ולשתות אלכוהול בלי הכרה.
באחד האירועים, במוצאי שבת של חודש מרץ 2014, יצאנו כלל החברים מהצוות לדיסקוטק מוכר באזור השרון, ושם, בפעם הראשונה במהלך השירות הצבאי, במהלך המסיבה, כשאני שיכור למדי (לאחר 4 שוטים של וודקה) הסכמתי יחד עם חבר לצוות להצעתה של אחת הבנות שבילו איתנו (תלמידת י"ב) וקיבלנו לידינו סיגריה מגולגלת (ג'וינט) ובה חומר שחשבנו שהוא נייס גייא או קנאביס אבל לא ידענו.
לא רצינו לצאת "חנונים" מול ילדה בכיתה י"ב אז הסכמנו להצעה שלה, בעיקר כדי "לשבור שגרה" וליהנות עוד קצת לפני החזרה לשגרה המעייפת בצבא. לקחנו כמה שאיפות ובהחלט נהנינו כמו שלא נהנינו בעבר. לא ייחסנו לכך חשיבות של ממש. חשבנו שזה מותר כמו אלכוהול.
למחרת בבוקר נסענו יחדיו לבסיס, התארגנתי על ציוד ויצאנו להדרכה בת 3 ימים במתקן אדם. כשחזרנו לבסיס ביום שלישי, חיכתה שם ניידת של משטרה צבאית לקחו אותי לחקירת מצ"ח סמים. בכלל לא העליתי על דעתי שזה קשור אליי.
שעתיים לאחר מכן, אני ועוד 3 מחבריי לצוות היינו עצורים במתקן המעצר של בית ליד. כמה שעות לאחר מכן החלה חקירה קשה שלי בנפרד, לבד בחדר חקירה נתון למרותם של קצינה ושני חוקרים צעירים.
לא האמנתי שזה קורה לי. אני, לוחם צה"ל שחוויתי לא מעט קשיים בחיים, נתקלתי לראשונה במצב בלתי מוכר, מפחיד ובעיקר חשתי בושה לספר להוריי ולאחיי שאני עצור במצ"ח בגלל חקירת מצ"ח סמים.
נתבקשתי למסור דגימת שתן להוכחת השימוש בסמים. הסבירו לי שאם לא אמסור אשב שנתיים בכלא. אז מסרתי. הדגימה יצאה מלוכלכת כמובן. מהשימוש במוצ"ש במסיבה.
משך שעות ניסיתי להסביר כי השתמשתי רק פעם אחת בחיי, 3 ימים קודם לכן, אבל החוקרים לא האמינו. הם אמרו לי שלפי השתן התוצאה כל כך גבוהה והיא מעידה על 30 שימושים לכל הפחות.
לא עזרו ההסברים שסיפקתי. החוקרים אמרו לי כי ההכחשה שלי שהשתמשתי תוביל לעונש כפול וכדאי מאוד שאני אפרט את כל השימושים אחרת הדבר לא ייראה טוב מול השופט בבית המשפט הצבאי ואז אקבל עונש של בין חצי שנה לשנה וחצי בכלא הצבאי.
אני ?! שנה וחצי בכלא הצבאי ? איך זה יכול להיות ?! אני בחלום או שנדמה לי ?
החוקרים נכנסו ויצאו מהחדר וניהלו את חקירת מצ"ח סמים בצורה תקיפה. צעקו לי שאני בושה ליחידת דובדבן, בושה למשפחתי ולמפקדיי ושכך לא מתנהג לוחם בצה"ל. הם הפצירו בי משך 7 שעות של חקירת מצ"ח סמים כי אקח אחריות על מעשיי וביקשו שאודה בכל השימושים מאז שהתגייסתי. באותו שלב כבר הייתי מותש.
לא ישנתי 3 ימים (מאחר ובדיוק חזרתי מהדרכה במתקן אדם), לא אכלתי בערך 24 שעות ובעיקר כאב לי הראש מכל הצעקות.
באזור 23:00 בלילה, נכנס הקצינה לחדר החקירות, אמרה לי שהחברים שלי לצוות סיפרו כבר על כל השימושים שלנו ביחד בעבר ולכן חבל על הזמן. היא אמרה שהטלפון של חבר שלי כולל את כל הראיות (ווטסאפ, תמונות וסרטונים) ושאני "מככב" אצלו בטלפון וזה נראה רע מאוד מכיווני.
היא גם אמרה שאם נסיים את החקירה היא תאפשר לי להתקשר להורים ולשוחח איתם מחדר סגור ולא מהכלא ושלאחר שאודה בכל השימושים היא תדבר עם מי שצריך ותעזור לי כי היא רואה שאני בחור טוב. האמנתי לה פתאום. אז נשברתי.
אמרתי לה כל מה שאתם רוצים – קרה. אני לא מתווכח. היא ביקשה לכתוב את העדות על נייר, כתבתי על נייר שהשתמשתי בערך 10-20 פעמים בזמן הצבא, לא יודע מתי ועם מי, העיקר שתיתן לי לדבר עם ההורים ולסיים את הסיוט הזה. ואכן, 10 דקות לאחר מכן כבר דיברתי עם אבא והלכתי לישון במעצר.
למחרת בבוקר, באזור השעה 12:00, במתחם בית הדין הצבאי ביפו, כשפגשתי בפעם הראשונה את עורך הדין שלי (עורך דין רס"ן במיל' ע.פ. שההורים שלי ברוב חוכמתם שכרו את שירותיו במהלך הלילה), הבנתי את גודל הטעות שביצעתי.
התברר לי שמצ"ח עבדו עליי במהלך חקירת מצ"ח סמים מהתחלה ועד הסוף. התברר לי שדגימת השתן שלי בכלל לא יצאה חיובית לקנאביס. התברר כי סתם איימו עליי בשנתיים מאסר, וכן התברר כי חברים שלי בכלל הכחישו ושוחררו הבוקר ממעצרם מבלי שהודו בדבר או הפלילו אותי בשימוש בסמים. פתאום כל הצבע נעלם לי מהפרצוף. הבנתי בתוך שבריר של שניה את גודל הטעות ועד כמה שהצליחו לעבוד עליי.
למידע המלא על: חקירת מצ"ח.
18 ימים ארוכים נמשך המשפט בבית הדין הצבאי. משך דיונים ארוכים ניסיתי אני, ועורך הדין שלי, לשכנע את כל העולם, אפילו את משפחתי, שנפלתי קורבן תמים לחקירה לא תמימה ומלאכותית של מצ"ח ושבעצם לא השתמשתי עשרות פעמים בקנאביס במהלך שירותי כחייל קרבי.
בסופו של דבר, המלחמה הצליחה והתביעה הצבאית ביטלה את כתב האישום שהוגש. אבל הדבר לא מבטל את הסבל הרב שסבלתי. שבועיים וחצי בכלא צבאי, נטול דרגות, לבוש מדים אמריקאים בלויים, אזוק למול הוריי ואחיי הקטנים. בקיצור – אני את העונש שלי על הטיפשות שלי קיבלתי, ובגדול.
בזכות מלחמתו של עורך הדין ע.פ. ניצלתי מהרשעה פלילית, ממשפט ארוך ומסובך ובעיקר מעונש מאסר בן חודשים ארוכים, משלילת דרגות סמל ומזריקה מצה"ל לאחר המשפט. כל אלה נחסכו ממני, כנראה שלא בזכותי אלא בזכות אחרים, ועל כך אני מודה.
אבל, מה שקרה לי יכול וקורה גם לרבים אחרים. התמימות שלי לא שונה משל חיילים אחרים באותו המצב. מסיבה זו, רציתי לשתף מניסיוני, ולתת מספר עצות שלמדתי מההליך המשפטי העגום שעבר עליי.
העצות אינן מנוסחות בצורה משפטית אבל עורך הדין ע.פ. אישר את נכונותן:
אני מקווה שהסיפור האישי שלי, ממנו נחלצתי באורח נס ועם המון מזל ויכולות של אחרים (משפחה, עו"ד) ופחות בשל ההתנהלות שלי עצמי, מלמד קצת על הקלות ועל המרחק הדק שבין ערב מוצ"ש תמים ובין הרשעה פלילית וחודשים ארוכים בכלא.
סמל א.כ.
משרד עורך דין צבאי קוזניץ, פסח ושות’ ישמח לעמוד לרשותכם ולעזור לכם לעבור את התקופה הזו – צרו קשר להתייעצות.
השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם עוד היום