הימצאות בלתי כשירה לשירות צבאי עקב מצב רפואי יכול להיות מצב מאתגר, במיוחד עבור מי ששואף לשרת בצבא ביחידות קרביות ולא רוצה להיתקע במשרה פקידותית. יחד עם זאת, לאנשים יש זכות לערער על החלטת הועדה הרפואית אם הם סבורים שהיא נעשתה בטעות או אם מצבם הרפואי השתנה. אם אתם שוקלים לבצע ערעור על ועדה רפואית בצבא, קראו את המאמר הבא ותמצאו מידע חשוב מאוד שיעזור לכם לאורך התהליך, ובקבלת ההחלטה על הגשת הערעור.
השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם עוד היום
ועדה רפואית בצבא מוסמכת לקבוע או לשנות, באופן זמני או קבוע, את הפרופיל הצבאי וסעיפי הליקוי של החייל הנבדק על ידה, כולל קביעה כי החייל אינו כשיר לשירות צבאי (פרופיל 21) או אינו כשיר זמנית לשירות, כלומר פרופיל 24. לוועדה רפואית בצבא סמכויות נרחבות מתוקף החוק, במקרים רבים הוועדה מונה רופא אחד בלבד.
חשוב להדגיש כי ועדה רפואית בצבא שונה מוועדה רפואית של משרד הביטחון. למרות שהרכב היושבים בשתי הוועדות דומה, המהות של שתיהן שונה. ועדה רפואית בצבא עוסקת בחיילים המשרתים עדיין בצבא ובחיילים לפני גיוס, בעוד ועדה רפואית של משרד הביטחון עוסקת בחיילים משוחררים.
חיילים רבים לפני גיוס ובמהלך השירות הסדיר או המילואים מעוניינים לדעת איך מתנהלת ועדה רפואית בצבא כדי להגיע מוכנים למועד בו הוזמנו. חשוב להיערך נכון לקראת הדיון בוועדה רפואית בצבא, לכן מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי הניתן על ידי עורך דין צבאי מומחה ומנוסה. יש להגיע לדיון בוועדה הרפואית עם מסמכים רפואיים רלוונטיים ועדכניים, חוות דעת מרופא מומחה ואישורים המחזקים את טענת החייל, הדיון עצמו בוועדה עשוי להיות קצר ומהיר, לרוב ללא בדיקה רפואית.
ברוב המקרים יושב בראש הוועדה הרפואית בצבא רופא צבאי שמתפקידו לעיין ולבחון את המסמכים הרפואיים בתיק של החייל ולקבוע האם להוריד פרופיל, לפטור את החייל משירות בצבא וכדומה. כדאי לדעת כי בוועדה רפואית בצבא לא יושבים רופאים מומחים בתחום מסוים כפי שנהוג בוועדות אחרות, למשל בוועדה של משרד הביטחון ובוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי.
ישנם מקרים בהם החייל אינו נדרש להתייצב בפני הוועדה הרפואית, וכאמור רוב הוועדות הרפואית בצבא מונות רופא אחד בלבד. הרופא העומד בראש הוועדה הרפואית בצבא מבסס ברוב המקרים את המלצותיו על פי המלצות רופאים מומחים שבדקו את החייל בעבר, או על סמך חוות דעת של רופא מומחה מטעם הצבא, גם במקרים של פרופיל נפשי.
השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם עוד היום
כל אדם שעבר בדיקה רפואית בוועדה רפואית צבאית ונחשב לא כשיר לשירות צבאי יכול להגיש ערעור. הקטגוריה הזו כוללת מתגייסים, מתנדבים וחיילי מילואים שנבדקו במסגרת תהליך הגיוס או במהלך שירותם.
ערעור על החלטת ועדה רפואית ניתן להגיש תוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה. חשוב מאוד לעמוד בלוח הזמנים הזה כדי להבטיח שהערעור יטופל במהירות וביעילות ולא ידחה.
החוק הצבאי מאפשר לכל חייל להגיש ערעור על ועדה רפואית בצבא, עם זאת אין למהר ולהגיש ערעור ללא התייעצות עם עורך דין צבאי מנוסה. בפני החייל המעוניין לערער על החלטה הוועדה הרפואית בצבא יש שתי אפשרויות:
כמו כן, יש לנסח את הערעור במקצועיות ובאופן ברור, לצרף מסמכים לחיזוק הערר, ובמידה והערעור מתקבל יש להמתין לזימון חדש, ולהציג את הטיעונים באופן משכנע. עורך הדין של החייל אינו יכול להתלוות אליו לדיון בוועדה הרפואית, אך אחד מתפקידיו הוא להכין את החייל היטב לקראת הדיון בוועדה.
השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם עוד היום
בכדי להגיש ערעור על ועדה רפואית בצבא יש לבצע מספר שלבים:
אם הערעור יתקבל, הפרופיל הרפואי של התובע עשוי להשתנות כך שישקף את הסיווג החדש שלו. שינוי הפרופיל עשוי לכלול שינוי ברמת הכשירות לשירות הצבאי או שינוי בהגבלות המוטלות על שירותו של התובע.
לסיכום, ערעור על החלטת ועדה רפואית בצה"ל הוא תהליך המאפשר לאנשים לערער על החלטה שלדעתם אינה נכונה או לא הוגנת ואם יש לכם שאיפות לשרת בתפקידים שהפרופיל הראשוני לא מאפשר לכם להגיע אליהם, אך אתם סבורים כי אתם כן יכולים לעמוד בכך והיא הועדה הרפואית שגתה, יש לכם אפשרות להגיש על כך ערעור ואולי לקבל שינוי שישפיע על עתידכם בצבא.
השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם עוד היום
השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם עוד היום