שחרור משירות קבע או חובה בשל בחירות לכנסת
בימים האחרונים נתקל משרדנו בעשרות פניות מצד חיילים וקצינים בנושא יכולתם של חיילי צה"ל ו/או קצינים בצה"ל להתמודד לבחירות לכנסת ה- 20, וזאת לאחר שביום 08.12.2014 אושר החוק לפיזור הכנסת ה- 19 והוחלט על בחירות מוקדמות, אשר עתידות להיערך ביום 17.03.2015. לנוכח אי הבהירות שחלה בעניין, נעתרנו לבקשה לפרט במאמרנו זה על הסוגיה האמורה:
רקע כללי
באופן כללי, חייל בשירות סדיר בצה"ל וכן קצין בשירות קבע בצה"ל אינם רשאים להיכלל ברשימת מתמודדים לכנסת, וזאת בשל הגדרתם בחוק כ"עובדי מדינה". יחד עם זאת, האיסור להתמודד אינו חד משמעתי ובתנאים מסוימים ניתן בהחלט להתמודד לבחירות לכנסת, כפי שגם נעשה ביחס לבחירות לרשויות המקומיות.
חוק הבחירות לכנסת
החוק הרלוונטי לסוגיה זו הינו חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט - 1969 (להלן: "החוק"). במסגרת החוק הנ"ל, נקבע (סעיף 56 לחוק) כי חייל בשירות צבאי או קצין בשירות קבע אינם רשאים להיכלל ברשימה המתמודדת בבחירות לכנסת.
להלן לשון החוק:
56. א1. אלה לא יהיו מועמדים לכנסת:
(1) ...
(2) ...
(3) קציני צבא בכל דרגה שהיא בשירות קבע של צבא-הגנה לישראל, זולת אם חדלו להיות עובדי המדינה, קציני צבא, שוטרים או סוהרים כאמור, לפני היום הקובע; בסעיף קטן זה, "היום הקובע" –
(1)לעניין ראש שירות הביטחון הכללי, ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, קצין צבא בדרגת אלוף ומעלה, קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה, ונציב בתי הסוהר – שלוש שנים לפני יום הבחירות שלאחר יום השחרור משירות; לעניין בחירות שיתקיימו לאחר הבחירות האמורות יהיו המנויים בפסקה זו רשאים להיות מועמדים לכנסת אף אם טרם חלפו שלוש שנים כאמור;
(2) לעניין עובדי המדינה, קציני צבא, שוטרים או סוהרים שאינם מנויים בפסקה (1) – 100 ימים לפני יום הבחירות; לעניין בחירות מוקדמות שביום שבו נקבע המועד לעריכתן לפי כל דין נותרו פחות מ-110 ימים עד לעריכתן, יהיה היום הקובע – 10 ימים מיום קביעת המועד האמור</strong>;
(4) ...
(ב) עובד המדינה – פרט למורה – חייל בשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון וכן חייל בשירות קבע של צבא-הגנה לישראל שסעיף קטן (א1) אינו חל עליהם, ששמו נכלל באחת מרשימות המועמדים, יופסק שירותו מיום הגשת רשימת המועמדים ועד יום הבחירות, ואם נהיה לחבר הכנסת – כל זמן היותו חבר הכנסת.
לפי לשון החוק, על מנת שחייל בשירות סדיר או קצין בשירות קבע יורשו להתמודד לבחירות, עליהם לחדול מלהיות חייל ו/או קצין בשירות לכל הפחות 100 ימים בטרם הבחירות. היינו: להשתחרר משירות כ- 100 ימים לפחות לפני יום הבחירות.
אלא, שהבחירות לכנסת ה- 20 נקבע ליום 17.03.2015 בעוד שההחלטה על קיום הבחירות התקבלה רק ביום 08.12.2014, היינו: פחות מ- 110 ימים מהבחירות. במצב שכזה, קובע סעיף 56(א1)(3)(2) לחוק כי במקרה של הקדמת בחירות, על החייל או הקצין להיות משוחרר בתוך 10 ימים מיום ההודעה על הקדמת הבחירות.
המשמעות הינה כי למעשה ביום בו הודיעו על הקדמת הבחירות (08.12.2014) החלו להיספר 10 ימים לשם השחרור, והמועד האחרון להשתחרר מצה"ל לשם התמודדות לבחירות הינו יום 18.12.2014. לאחר מועד זה, היה והחייל איננו משוחרר - אין הוא רשאי להתמודד בבחירות.
חשוב לשים לב בהקשר זה, כי בפועל, ועל פי מסמך רשמי בעניין לוח הזמנים לבחירות לכנסת ה- 20, אשר הוצא על ידי לשכת היועץ המשפטי לועדת החבירות המרכזית לכנסת, היום הקובע להגשת מועמדות לבחירות מטעם המפלגות השונות הינו 28.01.2015, שהינו מאוחר למועד חדלותם של חייל צה"ל וקציניו שחל כאמור ב- 18.12.2014.
מצב דברים זה יוצר מצב בעייתי על פי החוק, ולפיו היה על קצין או חייל להשתחרר משירות עד ליום 18.12.2014 בעוד הרשימה של המפלגה במסגרתה הם עתידים להתמודד מוגשת רק ביום 28.01.2015. כך, שבפועל ספק רב עולה כיצד יכול משרת קבע או חייל בצה"ל להשתחרר משירות בגין התמודדות בבחירות בשעה שהרשימות מוגשות רק כחודש וחצי לאחר המועד האחרון שהיה עליו להשתחרר על פי החוק.
פקודת צה"ל
פקודת צה"ל החלה על סוגיית הבחירות לכנסת הינה פקודת מטכ"ל מס' 33.0132 שכותרתה בחירות לכנסת - מועמדות חיילים בשירות סדיר ואנשי מילואים (להלן: "הפקודה"). על פי הפקודה, רשאים להתמודד חיילים בסדיר וקצינים בקבע לבחירות על פי הגדרות החוק ותוך עמידה בתנאים הבאים:
1. קצין או נגד בשירות קבע, בכל דרגה שהיא, לא יהיו מועמדים לכנסת, אלא אם כן חדלו להיות בשירות קבע, מאה ימים, לפחות, לפני הבחירות.
2. חייל בשירות חובה, בכל דרגה שהיא, רשאי להיות מועמד לכנסת.
3. חיילים, כאמור בסעיף 2 לעיל, אשר שמם נכלל באחת מרשימות המועמדים לכנסת, יופסק שירותם מיום הגשת רשימת המועמדים לכנסת, הכוללת את שמם, ועד ליום הבחירות, ואם נהיו לחברי הכנסת - כל זמן היותם חברי כנסת.
חיילים מועמדים לכנסת - נוהל הפסקת שירות ודחייתו עם הגשת רשימת המועמדים ועד לבחירות
4. הודעה על מועמדות:-
א. חייל בשירות סדיר חייב להודיע על הכללת שמו ברשימת המועמדים לבחירות לכנסת למפקד יחידתו. מפקד היחידה יעביר את ההודעה לאכ"א-מחלקת נפגעים ובטיחות בדרכים.
ב. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת תעביר לאכ"א-מחלקת נפגעים ובטיחות בדרכים את רשימת המועמדים לבחירות לכנסת, הנמצאים בשירות סדיר באותו מועד.
5. קצינים ונגדים בשירות קבע:-
קצין או נגד בשירות קבע, המודיעים ששמם נכלל באחת מרשימות המועמדים לכנסת - תותר התחייבותם לשירות קבע על פי הפ"ע 3.0501.
6. חיילים בשירות חובה:-
חייל בשירות חובה (בכל דרגה שהיא), ששמו נכלל באחת מרשימות המועמדים לכנסת - יידחה שירותו הסדיר לפי סעיף 36 לחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו1986-, והוא יוצב על ידי בקו"ם למשך התקופה שבין מועד הגשת רשימת המועמדים ויום הבחירות לר"ם 8.
ניתן לראות, כי פקודת מטכ"ל מיישמת למעשה את לשון החוק וקובעת כי על חייל ו/או קצין המבקש להשתחרר משירות בצה"ל בגין התמודדות בבחירות, להודיע ישירות למפקדיו על כוונתו האמורה להתמודד. הפקודה אינה מציינת את המועד למתן הודעה כאמור.
כמו כן, יש הבדל בין קצינים ונגדים ובין חיילים בחובה. קצינים ונגדים המצויים בשירות קבע - תותר התחייבותם, והם ישוחררו משירות ולא יוחזרו אליו. חייל בשירות חובה ישוחרר ואולם עד לבחירות על מנת לבחון האם נבחר בפועל או לא. היה ולא נבחר לכנסת - יוחזר לשירות צבאי.
קצין/חייל - כיצד יש לפעול נכון להיום ?
כפי שתואר קודם לכן, החוק דורש כי במקרה של הקדמת בחירות, חלה חובה על חייל או קצין להיות משוחרר עד ליום 18.12.2014. בפועל, מרבית הקצינים והחיילים המתכוונים להתמודד לא שוחררו עד למועד זה, ומדובר גם בדרישה בלתי סבירה כי בתוך 10 ימים מן הרגע בו התפזרה הכנסת ביום 08.12.2014 ישוחררו חיילי וקציני צה"ל משירות רק בשל הודעתם למפקדים כי בכוונתם להתמודד.
לאור הבעיה שנוצרה, אנו ממליצים לפעול בדרך הבאה:
1. יש להשיג אישור רשמי ו/או תצהיר ערוך כדין מטעם מזכיר המפלגה או גורם בכיר אחר במפלגה במסגרתה מתמודדים, ובו אישור מטעמו לצה"ל כי נכון ליום 18.12.2014 היה החייל/קצין מדורג ורשום ברשימת המפלגה, על אף שהרשימה טרם הוגשה בפועל לוועדת הבחירות.
2. יש להודיע בהקדם למפקדים ישירות כי הנך מתמודד ברשימה לבחירות לכנסת ה- 20.
3. יש להציג אישור רשמי מטעם המפלגה בדבר היכללות ברשימה העתידית.
4. יש להגיש אישור רשמי לגורמים המוסמכים באכ"א לשחרור משירות (סדיר או קבע).
כפי הנראה, לאור הבעייתיות שנוצרה בין החוק והפקודה, וכפי שהוסבר במאמר זה, נראה כי רשויות צה"ל לא יהססו להתנגד לשחרורם של מתמודדים לכנסת, בטענה כי השחרור חייב היה להתבצע עד ליום 18.12.2014 וכי מועד זה כבר עבר ועל כן הקצין/חייל אינו רשאי להתמודד לבחירות לכנסת.
לעמדתנו, מדובר בסוגיה משפטית לא פשוטה, וייתכן כי יהיה צורך במאבק משפטי מול צה"ל בנושא זה, בו לכאורה החייל/קצין מקופח בחזקת החוק ובשל סד זמנים בלתי הגיוני ובלתי ראוי לאור מועד הגשת הרשימות לכנסת אך בשלהי חודש ינואר 2015.
לפיכך, ולאור הקשיים הקיימים בבחירות הנוכחיות, נמליץ לכלל המועמדים ו/או חיילי צה"ל המבקשים להתמודד לבחירות להתייעץ עם גורם משפטי הבקיא ברזי המשפט הצבאי ופקודות צה"ל ולקבל הכוונה מתאימה.
* המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד ואולם מתייחס לזכר ונקבה כאחד.
* תקוותנו כי מאמרנו זה סייע בידי הקוראים להבין את הסוגיה האמורה. למידע נוסף, הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו במספר 03-5288580, 03-5288570 ולשוחח עם עו"ד עידן פסח ו/או עו"ד בנימין קוזניץ, המתמחים בדין הצבאי ואשר בקיאים בסוגיית התמודדות אנשי צה"ל בבחירות.
השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם עוד היום