גופי החקירה בצה"ל – מצ"ח, קבו"ד, וח"ק

כידוע, מרבית החקירות הנערכות במסגרת צבאית כלפי חיילים נערכות על ידי מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת). למעשה, מצ"ח מקבילה למשטרת ישראל ובנויה כארגון באופן מקביל למשטרה האזרחית. ואולם, נוכח מורכבותם של החקירות הצבאיות, בדגש על המאפיינים הייחודיים של השירות הצבאי (השונים לעיתים מהמצב המקביל באזרחות) הפכה מצ"ח לגוף חקירה ייחודי לעבירות צבאיות וכלפי חיילים ומשרתי קבע (כגון בעבירות שקיימות אך ורק בספר החוקים הצבאי - אלימות כלפי חייל, התרשלות, שררה כלפי פקודים, התנהגות מבישה, גניבה מחייל, חריגה מסמכות וכיוצ"ב).  ואולם, חקירות בצה"ל נערכות לא רק על ידי מצ"ח אלא לעיתים על ידי גופים נוספים כגון קבו"ד (קצין בודק) או וח"ק (ועדת חקירה).

המקור המשפטי לסמכויות החקירה מצוי בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955 (קרוי גם "החש"ץ"). החש"ץ קובע את סמכויות החקירה הנתונות לגופ]ים הללו, את המסגרת המשפטית לפעילותם ואת מגבלות הקיימות על הפעלת הסמכות כאמור. החש"ץ קובע בנוסף שלא ניתן להעמיד לדין פלילי בפני בית דין צבאי חייל אלא אם כן נערכה חקירה בעניין העבירה בין אם על ידי מצ"ח ובין אם על ידי קבו"ד.

קצת על מצ"ח

מצ"ח הינה יחידה נפרדת בתוך חיל המשטרה הצבאית, הכפופה למפקד בדרגת אל"מ, ואשר מתמקדת בחקירות חיילים ואנשי קבע בעבירות לפי החש"ץ או לפי החוקים הפליליים האזרחיים (חוק העונשין, פקודת הסמים המסוכנים וכיוצ"ב). במצ"ח קיימים 15 בסיסי חקירה שונים, בכל רחבי הארץ, המנהלים עשרות ומאות חקירות מדי יום ויום. כמו כן, למצ"ח יחידות חקירה מקצועיות (כגון יאח"ה - חקירות הונאה, ימל"מ - חקירות מיוחדות, ימ"ר - יחידה מרכזית וכיוצ"ב).

ככלל, על פי פקודות צה"ל, קיימת חובה לפתוח בחקירת מצ"ח מקום בו עולה חשש לביצוע עבירה פלילית מצד חייל בשורה ארוכה של מקרים הכתובים בפקודות (אונס, סמים, אלימות, גניבה, הפקרת נשק, ביזה וכו').

בתוך מצ"ח פועלים 3 גופים שונים: מערך החקירות, מערך המודיעין ומערך הבילוש. ככלל, הגופים עובדים בסינגריה מלאה וחלק ניכר מן החקירות באות לעולם כתוצאה ממידע מודיעיני ולא מגילוי עבירה באופן אחר.

לאחר שמתקיימת חקירת מצ"ח מחויבת מצ"ח להעביר את ממצאי החקירה לפרקליטות הצבאית לשם קבלת החלטה בדבר גורל החקירה. הפרקליטות הצבאית רשאית לסגור את התיק ללא העמדה לדין, או להורות על הליכים פיקודיים בלבד (העמדה לדין משמעתי, נזיפה, הערה פיקודית וכיוצ"ב) או להורות על העמדה לדין בפני בית דין צבאי, שהיא למעשה העמדה לדין פלילית לכל דבר ועניין. לעיתים חולפים חודשים ארוכים ואף שנים מרגע פתיחה בחקירה ועד קבלת ההחלטה על ידי הפרקליטות, עם או בלי קשר, לשאלה האם החשוד משרת בצה"ל או השתחרר משירות זה מכבר.

קצת על קבו"ד (קצין בודק)

קבו"ד הינו גוף חקירה פנים צבאי, אשר נועד בעיקר לחקירות שאינן מוגדרות פליליות במהות שלהן אלא יותר בעלות גוון צבאי/פיקודי. כך לדוגמא, לאחרונה נחשפנו למספר מקרים בהם נערכה חקירה על ידי קצין בודק ולא על ידי מצ"ח כאשר התגלה חוסר קטן בקופה יחידתית או במקרה אחר בו התגלה נזק שטחי ולא משמעותי ברכוש צבאי המצוי ביחידה. במקרים אלה, נעשתה פנייה לפרקליטות הצבאית ולאחר בדיקה ראשונית הועברה החקירה לידי קבו"ד שמונה על ידי הפרקליטות ולא באמצעות חקירת מצ"ח.

הקבו"ד רשאי לגבות עדויות ולאסוף ממצאים וראיות והוא אינו כפוף לסדרי הדין או לפקודת הראיות. זאת אומרת, הבדיקה של הקבו"ד הינה חופשית, ובלבד שחלה עליו החובה לתעד את אמרות העדים כראוי ולערוך דו"ח סופי בדבר מסקנותיו. בדרך כלל, הקבו"ד עורך בדיקה ביחידה, מעביר את הממצאים והראיות שאסף לפרקליט הפיקודי אשר רשאי, בדומה לממצאי חקירת מצ"ח, להורות על העמדה לדין, או על הליכים פיקודיים או על סגירת התיק ללא נקיטה באמצעים כלשהם.

בדרך כלל נהוג למנות קצין בדרגת סא"ל ומעלה לתפקיד קבו"ד וזאת על מנת שלא יווצר מצב בו הקבו"ד הינו נמוך בדרגה מאחד מן העדים מהם הוא גובה התייחסות. כמו כן, מקום בו הקבו"ד גובה עדות מאדם אשר יכול להפוך לחשוד בביצוע עבירה, על הקבו"ד להזהירו ולהסביר לו כי תשובותיו יכולות לשמש כנגדו בהליך שיפוטי בעתיד. במקרה שכזה, יכול הנחקר לסרב לענות על שאלות או לשמור על זכות השתיקה.

קצת על וח"ק (ועדת חקירה)

ועדת חקירה צבאית הינה הליך חקירה שהשימוש בו נדיר יחסית. החוק הצבאי מאפשר הקמתה של ועדת חקירה מקום בו יש צורך צבאי ו/או פיקודי לקיים בדיקה חופשית ונקייה מחשדות פליליים, כאשר הצבא רוצה להסיק מסקנות ביחס להתנהלות מסוימת, ולא להעמיד לדין דווקא את מי מהמעורבים. ההבדל בין חקירת מצ"ח לבין וח"ק נעוף בסוג הבדיקה שנערכת ובעיקר במהות הבדיקה הנדרשת.

הוח"ק הינה כלי בידי המפקדים לאיתור כשלים הקיימים ביחידה/בצה"ל לשם הסקת מסקנות ולשיפור המצב הקיים. משום כך, וח"ק אינה באה לעולם מקום בו נתגלתה עבירה או בוצע פשע אלא במקרים בהם מתברר כי יש לתחקר את התנהלות הצבא באירוע משמעותי שהתקיים, ואשר ייתכן וניתן היה לנהלו אחרת.

בחוק הצבאי קיימת רשימה של מקרים בהם קמה חובה להקים ועדת חקירה, כמו לדוגמא מקרים של מוות של צוער גדנ"ע במסגרת הכשרה צה"לית; מקרים של מות שוחר במסגרת  קדם צבאית, כאשר מתרחשת נפילת חייל בשבי האויב ללא מצב של לחימה וכיוצ"ב. בשנים האחרונים נערכו וח"קים בעיקר בשל מקרי התייבשות חיילים, מחדלים שהובילו לפגיעות בנפש תוך כדי אימונים בשגרה.

חשוב לציין כי ככלל עקרוני בוח"ק הינו אמירת האמת על ידי העדים. משום כך, קובע החוק הצבאי כי כל מה שנאמר בוח"ק, בדומה לתחקיר מבצעי הינו חסוי וכי לא ניתן להשתמש בחומרים מתוך הוח"ק בהליך שיפוטי כלשהו. הרעיון מאחורי כלל זה הינו הרצון לעודד עדים לומר את אשר ארע מבלי שיחששו כי יאונה להם רע או שיועמדו לדין לאחר מכן.

למידע נוסף בנושא מוסדות החקירה בצה"ל הנכם מוזמנים לבקר במאמר נוסף המצוי באתר כאן.