הוצאת נשק

הוצאת נשק

תאריך דיון 02/09/2013 ז״י(מחוזי) 290/13

ישיבת הקראה מיום 02/09/2013

בראשות האב"ד סא״ל נועה זומר והשופטים סרן יצחק חפץ וסרן סלש אבבה

נאשם: טור' XXXX תובעת: סרן ליקול פס טמסוט סנגור: עו״ד בני קוזניץ רשמת: דלית

אב״ד מזהה את הנאשם

נ: אני מצהיר כי עו״ד בני קוזניץ מייצג אותי בדיון היום. ת' וס': הגענו להסדר טיעון.

אב״ד מבהירה לנאשם כי בית הדין לא מחויב לכבד הסדרי טיעון לגבי העונש.

נ': אני מבין

ת: מגישה כתב אישום מתוקן;

שופטת מקריאה את כתה״א.

נ': כתה״א ברור לי. אני מודה באשמה.

תובעת בפרטים נוספים: מסומן^, ת/1. נ: מאשר את הפרטים הנוספים.

הכרעת דין

על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן ובפרטים הנוספים, מורשע הנאשם בעבירה של הוצאת נשק מרשות הצבא, לפי סעיף 78 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו - 1955.

ניתנה היום, כ"ז אלול תשע"ג, 02/09/2013, והודעה בפומבי ובמעמד הנאשם והצדדים.

שופט                                        אב״ד                                      שופט

ראיות לעונש:

ת: מגישה תדפיס אישי, מסומן ת/2 אלו עדיי.

ס: מגיש מסמכי ת״ש, מסומן ס/1 מרשי לא יעיד, אלו עדיי.

סיכומים:

סיכומי תביעה:

הגענו להסדר טיעון לפיו נבקש במשותף לגזור על הנאשם 364 ימי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו, וכן בניכוי ה03/07/2013 יום בו שהה הנאשם אזוק ביחידה.

הנאשם יחל את ריצוי עונשו מיד, וכן מאסר מותנה לשיקול דעת בית הדין שיהלום את חומרת העבירה ובתנאי שלא יעבור עבירות של הוצאת רכוש או נשק מרשות הצבא, או כל עבירה של שליחת יד ברכוש הזולת, בגיבוש ההסדר שקלנו שיקולים ראייתיים כגון הקושי הראייתי בהוכחת המניע להוצאת הנשק, וכן חיסכון בזמן שיפוטי יקר בעיקר לאור הקשיים הראייתיים בתיק ואת נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שהוצגו לבית הדין על ידי ההגנה וכפי שעולות מתיק החקירה, אבקש לכבד את ההסדר.

סיכומי ההגנה

מצטרף לדברי חברתי, אבקש לאמץ את הסדר הטיעון, כפי שבית הדין רואה את התיק, בעצם ההודאה כאן הנאשם חוסך בזמן שיפוטי יקר, בתיק יש קשיים ראייתיים למכביר וטענות ראייתיות עליהן הוא מוותר היום, מהתיק עולה כי מדובר בחייל בודד שהחיים לא האירו לו פנים, אביו נעלם ביום בהיר אחד ולאחר זמן קצר המשפחה קיבלה הודעה על מותו.

אמו לא הצליחה לגדלו והוא נשלח לפנימיות במשך כל תקופת התבגרותו. מדובר בחייל שעשה מאמץ להתגייס ולהיות לוחם, בהתחלה לא רצו בכלל לגייסו אבל לאחר מאמץ משותף שעשה יחד עם נציגים מעמותת "אחריי", הוא גויס. ניסינו למצוא את התיק האישי אך הדבר לא עלה בידינו. כפי שניתן לראות גם מהמסמכים שנמצאים בתיק הת״ש, מדובר במי שהחיים לא האירו לו פנים.

היה נסער באותו יום לאחר שהודח מלחימה על ידי המג^"ד וזה היה הרקע לביצוע המעשה. לאור כל זאת, ושוב, לאור ויתור על טענות ראייתיות כבדות משקל, אבקש לכבד את ההסדר. במסגרת החקירה, הוא הביע צער רב על שליחת ההודעות למ"מ, אבקש שגם זה יישקל על ידי בית הדין.

הנאשם בדברו האחרון

אני מצטער על כל הסיפור, במיוחד על האיומים כלפי המפקד. לא באמת התכוונתי לעשות משהו חמור, ברמה של למכור את הנשק לאויב, לא חשבתי להגיע לזה. אני מצטער ולא אחזור על כך שנית.

גזר דין

הנאשם, טוראי XXXX, הורשע, על-פי הודאתו בעבירה של הוצאת נשק מרשות הצבא. כעולה מכתב האישום המתוקן והפרטים הנוספים, יצא הנאשם משטח יחידתו בלילה שבין 02-03/07/2013, כאשר בתיקו האישי נשק שנמסר לרשותו על ידי מפקדיו קודם לכן.

בעת שיצא מן הבסיס, ציין בפני הש.ג כי בכוונתו להיעדר מן היחידה. הוא נתפס כמה מאות מטרים מחוץ לשער המחנה על ידי מפקדו, סגן יונתן קמון, כאשר הוא יושב בסמוך לתחנת אוטובוס במקום. כאשר הוחזר לבסיס, הטיח בו המפקד כי הוא יודע שהנאשם התכוון לגנוב את הנשק, ואז אישר זאת הנאשם בפניו, מבלי לפרט פרטים נוספים.

בחקירתו במצ"ח, לעומת זאת, טען כי שכח שהניח את הנשק בתיקו, בטרם יצא משטח הבסיס. לדבריו, היה נתון בתחושה של אכזבה וסערה, לאחר שבאותו יום, נקרא לשיחה עם מפקד היחידה, בה הובהר לו כי לא ימשיך במסלול הלחימה. הנאשם הוחזק לאחר תפיסתו במעצר ביחידה, בעודו אזוק, ביום 03/07/2013, אך שוחרר לביתו לאחר מכן. בהיותו בדרך, שלח למפקדו, סגן קמון, הודעות טקסט באמצעות מכשיר הטלפון הסלולארי, ובהן איומים ישירים כלפי המפקד ומשפחתו.

הנאשם גויס לצה"ל בחודש מרץ 2013, וזאת לאחר מאבק לשרת בצה״ל, במסלול של לחימה. ניסיונותיו לשרת בחיל ההנדסה הקרבית נתקלו בקשיי־ משמעת שונים, אותם ניתן להבין על רקע נסיבותיו האישיות שאינן קלות. מסמכי הת״ש שהוצגו לעיונינו מלמדים על כך שלנאשם אין מקום לינה קבוע או תמיכה כלכלית מגורם כלשהו. אביו נפטר עוד בילדותו, והוא אינו מתגורר עם אימו. על רקע זה, אושרו לו מענקי מזון ונתנו אישורי לינה שונים.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון, הנסמך על קשיים ראייתיים בקביעת המניע למעשיו של הנאשם. מחד, כמפורט לעיל, אישר בפני מפקדו כי התכוון לגנוב את הנשק, ומאידך, יצא מן הבסיס כאשר הוא נסער, הודיע על כוונה לבצע עבירה של נפקדות, ונותר ממתין בתחנת אוטובוס בסמוך לבסיס. כך או כך, הוצאת הנשק בפני עצמה היא עבירה חמורה, שיש להלום אותה בעונש מרתיע. גם האיומים על המפקד ומשפחתו, עליהם הביע הנאשם חרטה עוד בשלב החקירה, ראויים לענישה בפני עצמם.

בנסיבות העניין, מצאנו כי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים מאזן נכונה בין היבטי המקרה ונתוניו של הנאשם. במסגרת ההסדר, יוטלו עליו העונשים הבאים:

1. 1. 364 ימי מאסר לריצוי בפועל, שמניינם החל מיום מעצרו, 7/7/2013. מן העונש ינוכה גם יום אחד נוסף בו היה הנאשם כאמור עצור ביחידתו.

1. 1. שנת (1) מאסר על תנאי למשך שנתיים, לבל יעבור כל עבירה שעניינה הוצאת נשק מרשות הצבא או עבירות בנשק, לפי סעיף 144 (ב2) לחוק העונשין.

1. 1. 5 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, לבל יעבור כל עבירה שעניינה שליחת יד ברכוש הזולת.

ניתן היום, כ"ז אלול תשע״ג, 02/09/2013, והודע בפומבי ובמעמד הנאשם והצדדים

זבות ערעור כחוק.