ישיבת גזר דין מיום 24/01/2013
בראשות האב״ד סא״ל טלי פריד
נאשם: רב"ט א.
תובע: סרן תאמר סעיד
סנגור: עו״ד בני קוזניץ
גזר דין
הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירה שעניינה
שימוש בלתי חוקי בנשק, לפי סעיף 85 רישא
לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו - 1955.
כתב האישום המתוקן מפרט את נסיבות ביצוע העבירה ולפיהן, ביום 26/12/13 נטל הנאשם את
נשקו האישי של חייל מיחידתו, טען אותו במחסנית מלאה בכדורים, אחז בו וכיוונו לעבר רס״ן
ע', אשר ניצב מולו במרחק של כמטר וחצי. מעשים אלו לוו באמירות בעלות נופך מאיים
שהושמעו כלפי רס״ן ע'.
אירוע זה התרחש לאחר שהובא הנאשם למשרדו של רס״ן ע', לצורך העמדתו לדין משמעתי
והגיב בקללות ובאיומים, במהלכם שבר את חלון החדר באמצעות ידו.
הנאשם גויס לצה״ל ביום 01/08/2011, סיים טירונות והוכשר במסלול ההנדסה לתפקיד פלס.
עברו המשמעתי כולל מספר הליכים, ביניהם בגין איום ועלבונות כלפי מפקד ופגיעה במשמעת.
הצדדים בטיעוניהם ציינו כי ברקע ההסדר ניצבו שיקולים ראייתיים שונים, שהוצפו על ידי ההגנה
ונגעו בין היתר למחדלי חקירה. בשל כך ולאור נטילת האחריות בהזדמנות הראשונה ועברו
הפלילי הנקי של הנאשם, עתרו הצדדים כי נאמץ את ההסדר שנכרת ביניהם.
חומרה יתירה ניבטת ממעשיו של הנאשם. נטילת נשק אישי של חייל אחר, מבלי שיש לנוטל
היכרות עם הנשק הספציפי, דהיינו מידת תקינותו והאם הוא טעון בכדור או פרוק, וכיוונו לעבר
אדם מרחק קצר, טומנת בחובה סכנה רבתי לחיי אדם. אירועים טראגיים שהכתיבו בדם הוראות
בטיחות, מלמדים על פוטנציאל הסכנה במעשים מעין אלו. למרבה המזל, במקרה הקונקרטי היה
הנשק נצור ולא טעון בכדור, ועדיין הסכנה שהקים הנאשם במעשיו הינה רבה. למעשהו זה לוו
אמירות מאיימות קשות, אשר לא ניתן לראות בהן ׳איומים פסיביים׳ כדברי הסנגור. זאת ועוד,
האיום הושמע והופגן כלפי מפקד בדרגת רס״ן, אשר פעל כמפקד ובמסגרת סמכותו, ככל שעולה
מהפרטים שהובאו בפנינו.
נסיבות שכאלו מחייבות ענישה מכבידה שתהלום את מידת הסכנה שבמעשים, וכן את מידת
פגיעתם במשמעת הצבאית.
איך מזהים פקודה בלתי חוקית בעליל>>>
הסנגור בסיכומיו הדגיש כי מעשיו של הנאשם בוצעו מאחר וחש מאוים על ידי מפקדו, בין היתר
על רקע הכנסתו למשרד המפקד ומניעת יציאתו משם. כמו כן, הפנה הסנגור לחוות הדעת
הפסיכיאטרית המפרטת את נסיבותיו של הנאשם.
מחוות הדעת עולה כי הנאשם אכן מגיע מרקע משפחתי מורכב. הוא הצעיר מבין חמישה אחים,
אימו נפטרה עת היה בן שבע ממחלת הסרטן, אביו, אשר מוכר כנכה צה״ל ואינו עובד, נישא
בשנית אולם נישואים אלו לא צלחו. אשר לאירוע, הדגיש החייל בפני הפסיכיאטר את נסיבות
ביצוע העבירה ואת תחושתו בדבר הטיפול הלקוי של מפקדיו בסיטואציה. הפסיכיאטר התרשם
מקיומם של קווי אישיות נרקיסיסטיים, אשר הולידו דפוס התנהגות מכשיל במצבי לחץ ומקשים
עליו להבין את חלקו בהשתלשלות האירועים. יחד עם זאת, נקבע כי אין מדובר הפרעת אישיות
המחייבת שחרור מצה״ל והומלץ על הבאתו בפני וה״ל, נוכח עברו המשמעתי.
לאחר שבחנו את נסיבות המקרה, בראי חוות הדעת הפסיכיאטרית וכן בראי יתר השיקולים
שהעלו הצדדים בטיעוניהם, החלטנו לאמץ את הסדר הטיעון.
לפיכך, ובהתאם להסדר הטיעון, אנו גוזרות על הנאשם את העונשים הבאים:
1. 40 ימי מאסר לריצוי בפועל, מניינם מיום מעצרו בגין תיק זה.
2. 30 ימי מאסר לריצוי בפועל בדרך של עבודה צבאית, מניינם מיום סיום ריצוי עונש
המאסר הממשי. העבודות הצבאיות יבוצעו בתנאי יחידה סגורה, כמפורט בחוות דעתה של רמ׳׳ד שיקום במקמצ״ר.
3. הורדה לדרגת טוראי;
4. קנס כספי בסך 300 ₪ אשר ישולם בשלושה תשלומים חודשיים, שווים ועוקבים, החל
י מיום 1/3/2013.
5. שלושה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירה בה הורשע או כל עבירה
שעניינה איומים.
ניתן והודע היום, י"א שבט תשע"ג, 22/01/13, בפומבי ובמעמד הנאשם והצדדים.
זכות ערעור כחוק.