בפסק דין שניתן לאחרונה, קבע בית המשפט העליון קביעות מרחיקות לכת בנוגע לאופן בו יש לנהל הליכי דין משמעתי בצה"ל:
דעת הרוב בפסק הדין קבעה כדלקמן:
1. על קצין השיפוט חובה לנמק את הכרעתו. על סמך הנמקה זו יוכל ס´ הפצ"ר להכריע האם בידיו האפשרות להתערב בהליך המשמעתי.
2. על קצין השיפוט מוטלת החובה לבחון את הראיות המובאות בפניו באופן עצמאי, לקבוע ממצאים, ולנמקם.
כב´ השופט רובינשטיין קבע, בדעת יחיד, כי טופס התלונה, כמו שהוא, אינו מאפשר לקיים הליך משמעתי תקין.
עוד קבע כב´ השופט רובינשטיין כי אינו מקבל את טענת העותר כי משנשללה חופשתו, לא ניתן להעמידו לדין משמעתי. בעניין זה, כך אנו סבורים, נתפס השופט רובינשטיין לכדי טעות. פקודות הצבא קובעות במפורש כי לא ניתן להעמיד חייל לדין משמעתי לאחר שנשללה חופשתו. אין לנו אלא להניח כי פקודה זו לא הובאה בפני כב´ השופט רובינשטיין.
דעת המיעוט של כב´ השופט חשין קבעה כי יש לדחות את העתירה, שכן העותר לא הצביע על כל עיוות דין אשר נגרם לו. היינו - ממילא לא העלה העותר כל טענות כפירה בפני בית המשפט.
קביעותיו הדרמטיות של בית המשפט העליון אמורות להביא לשינוי מוחלט של דרך ניהול ההליכים המשמעתיים בצה"ל, והפיכתם למשמעתיים פחות ושיפוטיים יותר. רק הזמן יגיד אם כך אמנם יהיה.
בעל ניסיון של למעלה מ- 20 שנים כעורך דין צבאי. עו"ד פסח שימש במהלך שירותו הצבאי בחובה ובקבע כתובע ובהמשך כסניגור צבאי בכיר.