תוספת שכר

רביעית - תקדים - אישור בקשתו יכול להוות פתח לדרישות נוספות שעלותם גבוהות למערכת. חמישית -

עלות הבקשה מוערכת במאות אלפי שקלים(כ- 290 אש״ח - מהוון).

לסיכום, בהעדר עילה ומפאת הסיבות הנזכרות מעלה יש לדחות העתירה.

דיון והכרעה
סמכות וועדת הערר

חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש״ע־2010 מעגן את סמכותה של הוועדה לדון בענייניהם של משרתי הקבע בכלל הנושאים שנקבעו בחוק, לרבות בעניינו של העורר.

החוק מנחה את הוועדה לדון בזכויותיהם של משרתי הקבע תוך שמירה על האיזון בין צורכי צה״ל לבין זכויותיהם של משרתי הקבע.

החוק קובע כי חייל הרואה עצמו נפגע מהחלטת גורם מוסמך בעניינים המפורטים בחוק, רשאי לערור על ההחלטה בפני וועדת הערר.

כן קובע החוק, כי לוועדת הערר סמכות לדון בין היתר בנשוא הערר: שכר ותמריצים.

התשתית הנורמטיבית

תמריץ לנגדים מוסדר בפקודות המטכ״ל: 36.0322 - ״תוספת כספית למקצעות מועדפים - נגדים בשירות קבע״.

הפקודה קובעת כי נגד שקיבל תוספת במשך 36 חודשים יוכל להמשיך לקבל את התוספת בתנאים המפורטים בפקודה גם לאחר ששינה את תפקידו ו/או מקצועו.

וועדת חריגים - הוקמה על ידי אגף כוח האדם בצה״ל, על מנת לדון בבקשות חריגים ולמנוע מצבים חריגים שבהם נעשה עוול לפרט.

נציב קבילות חיילים - ערכאה לבירור תלונותיהם של משרתי צה״ל.

מן הכלל אל הפרט

תכלית פקודות מטכ״ל העוסקות בנושא (36.0322) מבהירות כבר בכותרת הפקודה כי מדובר ב־ ״תוספת כספית למקצועות מועדפים - נגדים בשירות קבע״.

לעניינו ״מקצועות מועדפים״ קרי: לא לכל המקצועות, אלא רק במקצועות שצה״ל זקוק לתמרץ נגדים על מנת שיעסקו במקצוע המועדף. במקרה שלפנינו, המקצוע המועדף המזכה בתמריץ 15⁰/0 הינו מכונאי מטוסים, ואילו מקצוע מחסנאי טכני אינו מזכה בתמריץ האמור.

״בשירות קבע״ - קרי: למשרתי קבע ולא למי שמסיים שירותו בקבע, או מי שסיים את שירותו בקבע.

המסקנה הנובעת מעיון בפקודות הצבא הנוגעות לעניין, הינה כי צודקת המשיבה בטענתה כי תכלית הפקודה אינה מתאימה למתן הסעד המבוקש על ידי העורר.

וועדת החריגים: גם העורר אינו טוען כי וועדת החריגים דנה והחליטה בעניינו של העורר משיקולים לא ענייניים. דרישתו הייתה כי הוועדה תדון בצורה הוגנת וכי המענק יינתן לו ״מטעמי הוגנות״ כלפיו לאור שירותו ללא הדופי במשך עשרות שנים ששירת בצה״ל(ראה כתב הערר סעיף 8).

תפקידה של הוועדה, ככל וועדת ערר, הוא לדון בבקשותיהם של משרתי הקבע תוך שמירה על האיזון בין צורכי צה״ל לבין זכויותיהם של משרתי הקבע - לא מצאתי תימוכין כי הוועדה לא עשתה את תפקידה כראוי.

טענת התקדים: הגם שהעורר לא העלה טענה זו, נתבקשו המשיבים על ידי הוועדה, וכך גם עשו, להתייחס לשאלת התקדים. בתצהיר ובעדותה של ר׳ ענף שכר וגמלאות - סא״ל ליאורה - נתברר כי לא נמצא תקדים התואם במדויק לערר, שכן אומנם היו תקדימים בתחומים אחרים, אך תקופת הדיון בוועדת החריגים היו במקרים של פחות משנתיים, ולא יותר משנתיים, כפי שמוצג במקרה שלפנינו.

טענת המודעות: העורר טוען כי הנושא לא טופל על ידו במהלך השנים האחרונות בשל חוסר מודעותו לקיבוע התמריץ וכן עקב אירועים טראגיים שפקדו את משפחתו.

מדובר בטענה לחובת העורר. האם העורר מצפה כי צה״ל ביוזמתו יפצה על פגם שנפל לפני שנים רבות ושלא ניתן להוכיחו כיום ? מי אחראי על הפגם שנגרם לכאורה לעורר ? האם נעשו ניסיונות לתקן את הפגם במהלך השנים האחרונות ? מה היו נסיבות שינוי מקצוע ? וכיוצא באלו שאלות רבות שלא נטענו ולא הוכחו על ידי העורר.

הסעד: קיימת סתירה במהות בקשת הסעד: אם לטענת העורר מגיע לו קיבוע התמריץ, מדוע אינו מבקש לעמוד על זכותו המלאה ולקבל התמריץ ממועד שינוי מקצועו(שהרי לטענתו חסרים רק 26 ימים לפרק הזמן הנדרש לקיבוע). אם הסעד המבוקש הינו רק לצורכי שיפור השכר לקראת פרישתו, הרי שמדובר בהטבה המנוגדת לפקודה ולתכליתה ואין גורם מוסמך הרשאי לאשרה.

הקבילה לנציב קבילות חיילים: הגם שהנושא בגדר סמכותו של הנקח״ל לבירור הקבילה של העורר, החליט הנציב שלא להתערב ולהשאיר את הטיפול בקבילה להחלטת הרשות המוסמכת.

סיכום

ליבי ליבי עם תחושות העורר. אין ספק כי העורר עשה טעות משמעותית כשהסכים לשנות את מקצועו בטרם קובעה לו תוספת השכר לה היה יכול להיות זכאי אם היה ממשיך לשרת תקופה נוספת כמכונאי מטוסים.

אין בידינו העובדות הנדרשות לבירור הנסיבות בהם נתקבלה ההחלטה, והעורר לא פירט בתצהירו ובעדותו הנסיבות לשינוי מקצועו דאז.

אין זה נכון שצה״ל יישא בתוצאות ההחלטות שנתקבלו בעבר בעניינו של העורר. לא מצאתי פגמים בתהליך קבלת ההחלטות בערר זה. יתרה מכך, מהמסמכים הנוגעים בדבר, שהוצגו בפנינו, מצאתי כי צה״ל פועל כיום בדרך הוגנת כלפי נגדים שנפגע שכרם בגין שינוי תפקיד / מקצוע.

החלטה

לדחות את הערר.

בנסיבות המקרה - אין צו להוצאות.
 חבר וועדת הערר, אלוף מיל שגב יהודה, משפטן.
יו׳׳ר ועדת הערר, השופט(בדימוס) יהושע פלפל. אני מסכים.
חברת ועדת הערר, עו״ד לינדה שפיר: אני מסכימה.
ניתן היום, א׳ תמוז, תשע״א(3.7.2011), בהעדר הצדדים ובאי כוחם.

השופט(בדימוס) יהושע פלפל גב׳ לינדה שפיר, עו׳׳ד  מר יהודה שגב

יו״ר הוועדה        חברת ועדה          חבר ועדה