החזקת סם בצבא

בבית הדין הצבאי לערעורים

בפני השופטים:

אלוף ישי        בר  -   אב"ד

תא"ל שי     יניב  -   שופט

אל"ם מרדכי  לוי -   שופט

בעניין:

התובע הצבאי הראשי – המערער

נ ג ד

מ/ טור' א. ש. – המשיב

ערעור על פסק-דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוט צפון שניתן בתיק צפ/671/06 (סא"ל ארז פורת – אב"ד ; רס"ן רחל חרס – שופטת; סרן אלון גלגיסר – שופט) בתאריך 30/01/07. הערעור (קולת העונש) דחה.

פ ס ק   ד י ן

המשיב, טור' א.ש., הורשע בבית הדין המחוזי מ"ש צפון בהחזקת סם מסוכן לפי סעיף 7(א) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים) ובסירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, לפי סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. בגזרו את מידת העונש, בית הדין קמא האריך מאסר מותנה, התלוי ועומד כלפי המשיב (כפועל יוצא מהרשע הקודמת על-דבר שימוש חד-פעמי בסם מסוג קנאביס בנסיבות אזרחיות), והשית על המשיב קנס בסך -.2,000 ₪ ופסילת רישיון נהיגה אזרחי וצבאי למשך שנה (לאחר שנתן דעתו לסעיף 37א(א1) לפקודת הסמים המסוכנים). התביעה מערערת על קולת העונש, ובהודעת הערעור הוטעם, כי העתירה היא להטלת מאסר בפועל ולהפעלת המאסר המותנה.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים לא מצאנו טעם ראוי לקבל את ערעור תביעה. בית הדין המחוזי קיבל את גרסת המשיב, כי החזיק בסם לפרק זמן קצר עבור אחר, ומכאן כי "כישלונו הנוכחי של הנאשם מינורי יחסית, והפעם לא נכשל בעבירה של שימוש ממשי בסם".

ניסיונה של התביעה הצבאית הראשית לתקוף את מהימנותה וסבירותה של גרסת המשיב נדחה על הסף. זאת, לאור העובדה שהערכאה קמא התרשמה באורח בלתי אמצעי מעדות המשיב, שנמסרה לאחר הודאתו בכתב האישום, ושעה שגרסת המשיב אינה סותרת את נסיבות ההרשעה (יוער, כי בפני הערכאה קמא, ציינה התביעה: "כתב האישום מפורט דיו, אין לנו פרטים נוספים מעבר לכך").

אכן, מידת הענישה, שננקטה עם המשיב, היא מקלה עד מאד. אולם, היא פועל יוצא מהצטרפות שורה של שיקולים. לנסיבות הייחודיות של ההרשעה הצטרפו הנסיבות האישיות יוצאות הדופן. המשיב, אשר עלה ארצה לפני כחמש שנים בלבד, סיים את שירות הצבאי, וכיום הוא אזרח. נפטר בהיותו בן 3. לדאבון הלב, במהלך ההליכים המשפטיים נפטרה גם אימו של המשיב. בנסיבות אלה, על המשיב ועל אחיו מוטל כעת גם עול גידולה של אחותם, בת 15, הנמצאת עדיין במולדובה. על רקע ייחודי זה, ושעה שבידי המשיב עלה להשתלב במקום עבודה ולהשתכר למחייתו, יש לקרוא את גישתו העונשית הבלתי שגרתית של ביתה דין המחוזי. הענישה בעניין הקונקרטי יפה אפוא לנסיבותיה החריגות, אינה מצדיקה את התערבותנו, ומטבע הדברים אינה מהווה תקדים לעתיד לבוא. משכך, ומשמצויים אנו ערב חג החירות – דוחים אנו את הערעור.

ניתן והודע בפומבי היום י"ג בניסן התשס"ז, 1 באפריל 2007.

_____________        _____________         _____________

                                  אב"ד                       שופט                            שופט

חתימת המגיה:_______________                                                      העתק       נאמן        למקור

תאריך:____________________                                                       רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל          

                                                                                                          ק'           בית            הדין