5 חודשי מאסר בהסדר טיעון בגין עבירת הטרדה מינית והתנכלות – פסיקה נבחרת

בבית הדין הצבאי לערעורים

בפני:

אל"ם דורון      פיילס    -    המשנה לנשיא

אל"ם איילה    חכים     -    שופטת

                        אל"ם יגאל      פליטמן   -    שופט

בעניין:

 סמל א. א.– המערער

נ ג ד

התובע הצבאי הראשי – המשיב

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוט חיל האוויר שניתן בתיק ח"א/5/08 (סא"ל אורלי ירון– אב"ד; רס"ן אילן סבג – שופט; סרן מיטל יצחקי - שופטת) בתאריך 5/6/2008. הערעור (חומרת העונש) התקבל.

פ ס ק    ד י ן

1. המערער, סמל א.א., הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעברה שעניינה הטרדה מינית והתנכלות לפי סעיף 3(א)(2) וסעיף 4 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן: החוק למניעת הטרדה מינית), ובעברה שעניינה הדחה בחקירה לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). הצדדים הביאו בפני בית הדין המחוזי הסדר טיעון שבמסגרתו תוקן כתב האישום ואשר נוגע גם לעונש המאסר בפועל. במסגרת ההסדר, עתרה התביעה להטלת עונש מאסר בפועל בן 5 חודשים ואילו ההגנה עתרה לענוש מאסר בפועל בן חודש אחד. בית הדין המחוזי, בדחותו הסדר טיעון זה, השית על המערער 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 18 חודשי מאסר מותנים שלא יעבור עברת מין לפי חוק העונשין או החוק למניעת הטרדה מינית, 6חודשי מאסר מותנים שלא יעבור עברה שעניינה שיבוש מהלי משפט, הורדה לדרגת טוראי ופיצויים למתלוננת בסך 6,000 ש"ח. מכאן הערעור.

2. עובדות העומדות ביסוד הרשעתו של המערער, שבהן הודה הוא כאמור, פורטו בגזר הדין של בית הדין קמא-

"ביום 1 באוג´ 07´ הבחין הנאשם בי.ס., קטינה שטרם מלאו לה 16 שנים, שוחרת בבית הספר הטכני בבח"א 21... הוא הציע לה להיכנס אל המספרה הממוזגת, וכשהסכימה לכך, נכנסו השניים אל המספרה, והנאשם נעל את דלתה.

במהלך השיחה, החמיא הנאשם למתלוננת כי היא יפה והביע רצון לנשקה.היא הודתה לו על המחמאה אולם באשר להצעה לנשקה אמרה ´עזוב, מה אתה מתנהג ככה´, והוסיפה כי יש לה חבר והיא אינה בוגדת [ב]ו.

הנאשם אמר לה כי רומן מהווה בגידה ואילו ´זה סתם סטוץ´. הוא אחז את כתפיה בשתי ידיו, ומשכה אליו. כן הוציא את חולצתה ממכנסיה וליטף את גבה. המתלוננת ביקשה שיחדל ממעשיו וקמה ממקומה, אולם הנאשם החזיק בידיה, משך אותה לכיוון הספה בשנית ואמר לה ´שבי תרגעי´.

הנאשם משך את המתלוננת, הושיבה לצידו, אחז את ראשה בידיו, הצמיד את שפתיו לשפתיה וניסה לנשקה ולהחדיר את לשונו לפיה.

לבסוף, הצליחה המתלוננת להשתחרר מאחיזתו וסטרה לו. הנאשם ביקש את סליחתה, וטען כי רצה לבחון את נאמנותה לחברה. היא עזבה את המקום.

במהלך האירוע, נשמעו מספר דפיקות על דלת המספרה, אולם הנאשם לא השיב להן, הואיל ולא רצה שידעו כי הוא נמצא במקום. כן לא ענה לשיחות טלפון, וזאת משום שהיה עייף, לדבריו.

חקירת מצ"ח נפתחה בעקבות הודעתה של קמ"ד נשים בח"א בדבר הטרדתה המינית של הקטינה של י.ס. (להלן המתלוננת), ובמהלכה הודה הנאשם במרבית המעשים המיוחסים לו בכתב האישום.

בהמשך, ביום 4 בספט´ 07´, פנה הנאשם אל חברה וביקש ממנו לצאת יחד עם המתלוננת...

הוא ביקש ממנה לבטל את התלונה נגדו כדי לא ´להרוס את חייו´, ואף הציע לה תשלום עבור כך. המתלוננת סירבה לקבל תשלום.

הוא מסר לה את מכשיר הטלפון הנייד שלו, על מנת שתתקשר לחוקרת מצ"ח ותבטל את התלונה באופן מיידי. הואיל והחוקרת לא השיבה לשיחה, ביקש ממנה האשם לנסות שוב מאוחר יותר.

מאז אותה פגישה, התקשר הנאשם לחברה של המתלוננת מדי יומיים שלושה על מנת לבדוק האם ביטלה את התלונה, וביקש ממנו לדבר על ליבה לעשות כן. בעקבות האמור ביקשה המתלוננת לבטל את התלונה שהגישה".

3. בדעת רוב השופטים דחה בית הדין קמא, כאמור, את ההסדר. בית הדין קמא מצא כי מעשי המערער מגבשים אף את יסודות העברה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ב) בנסיבות המפורטות בסעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, שעניינה מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים, כבמקרה דנן. בית הדין קבע כי מאחר שסעיף 5 לחוק מניעת הטרדה מינית, העוסק בעונשים שבצד הטרדה מינית לפי חוק זה, אינו דן בעונש על הטרדה מינית לפי סעיף 3(א)(2) (כסעיף האשמה שיוחס למערער בכתב האישום המתוקן, שעניינו הטרדה מינית מסוג מעשים מגונים), יש לפנות חזרה לחוק העונשין. בס´ 355 לחוק העונשין נקבע עונש מזערי לעברה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ב), והוא רבע העונש המרבי שנקבע לאותה עברה. העונש המרבי בגין עברה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ב) הוא 10 שנות מאסר ולפיכך העונש המזערי כאן עומד על 30 חודשי מאסר. מתוך פרק זמן זה ראה אחד משופטי הערכאה קמא להטיל על המערער 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל, השני היה מטיל עליו 12 חודשים לריצוי בפועל ואילו השופט השלישי היה סבור כי הסדר טיעון מאוזן וסביר והיה מטיל על המערער 5ח ודשי מאסר לריצוי בפועל,כעתירת התביעה. על המערער הוטלו, בהתאם לסעיף 392 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, 30 חודשי מאסר, מתוכם 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל והיתרה על תנאי.

4. בגוזרו את העונש נתן בית הדין קמא דעתו לנסיבות לחומרה במעשי המערער מחד גיסא, ובהן השימוש בכוח, על אף התנגדותה המפורשת של המתלוננת; גילה הצעיר של המתלוננת, אשר בעת האירוע טרם מלאו לה 16 שנים; העובדה כי המעשה נעשה בתוככי בסיס צבאי ובמסגרת תורנותה של המתלוננת בבסיס; וניסיון ההדחה של המערער את המתלוננת לבטל את תלונתה נגדו. מאידך גיסא, שקל בית הדין קמא גם את הנסיבות לקולא: השיהוי בהגשת כתב האישום; העובדה כי המערער משוחרר מן השירות הצבאי מזה זמן רב; חרטתו הכנה של המערער וכן הודאתו והתקשרותו בהסדר טיעון, אשר חסכו זימן שיפוטי.

5. המערער משיג על חומרת העונש. סנגורו טען כי בית הדין קמא שגה כשסטה מהסדר הטיעון. להשקפתו, בית הדין קמא לא נתן את המשקל הראוי לנסיבות לקולא שעמדו בבסיס ההסדר, כגון שחרורו של המערער מן השירות, השיהוי בהגשת כתב האישום נגדו והחיסכון בזמן שיפוטי ובעדות המתלוננת. הסנגור הוסיף כי אין זה נכון לגזור את העונש המזערי בעברה לפי סעיף 3(א)(2) לחוק מניעת הטרדה מינית מתוך סעיף 355 לחוק העונשין. להשקפתו, מטרתם של סעיפים 3(א)(1) ו-3(א)(2) היא להקים עוולה אזרחית ולכן אינם נושאים בצדם עונש ככל עברה פלילית. לא ייתכן לגזור את העונש על המערער לפי סעיפים אלה מתוך חוק העונשין, בדרך של פרשנות, כפי שעשה בית הדין קמא. על כן, סבור הסנגור, יש לקבל את הערעור ולהעמיד את עונשו של המערער בטווח העונשים שננקבו במסגרת הסדר הטיעון שהוצג בפני בית הדין המחוזי.

6. התביעה הצבאית הודיעה בדיון בבית הדין לערעורים כי היא עומדת מאחורי הסדר הטיעון וביקשה להעמיד את עונשו של המערער על 5חודשי מאסר בפועל. התביעה הצבאית הוסיפה כי בכל הנוגע לניתוח המשפטי של בית הדין קמא בדבר עונש המינימום על עברה לפי סעיף 3(א)(2), אין היא מסכימה לקבלת הערעור, ודעתה כדעת בית הדין קמא. על אף זאת אין היא עותרת לעונש המזערי ומבקשת היא לכבד את הסדר הטיעון. להשקפת התביעה, העונש הראוי הוא 5 חודשי מאסר, כעתירתה בבית הדין קמא, וזאת לאור נסיבות החומר הרבות במקרה דנן: העובדה שהמדובר בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים; שימוש בכוח חרף התנגדותה של המתלוננת; נעילתה של המתלוננת בתוך המספרה; המעשה בוצע בתוככי בסיס צבאי בזמן שהמתלוננת במסגרת לימודית; למערער גיליון משמעתי כבד; המערער ניסה להדיח את המתלוננת לבטל את תלונתה. התביעה הצבאית סבורה, כי הטלת עונש בגדרו של הסדר הטיעון תאזן נכונה בין רכיבי חומר אלו לנסיבות המקלות שפורטו בגזר הדין של בית הדין קמא.

7. לשון החוק למניעת הטרדה מינית בכל הנוגע לעונש בגין עברה לפי סעיף 3(א)(2) לחוק, שעניינה הטרדה מינית מסוג של מעשה מגונה, מעוררת קושי. לפיכך ולאור הערותינו, הגיעו הצדדים לאחר הדיון להסכמה על שינוי פרט האישום, כך שחלף הרשעתו של המערער בעברה לפי סעיף 3(א)(2) לחוק למניעת הטרדה מינית יורשע בעברה לפי סעיף 3(א)(5) לחוק. לעניין עונשו של המערער, חזרו הצדדים על עמדותיהם, המפורטות לעיל.

8. הסכמת הצדדים בדבר שינוי סעיף ההרשעה מקובלת עלינו ומצאנו לאמצה. באשר לעונשו של המערער מצאנו לקבל את עמדת התביעה. בית דין זה עמד פעמים רבות על החומרה הרבה שבפגיעה בגופן ובכבודן של נשים, בעברות שעניינן הטרדה מינית –

"... צריך שיהיה ברור לכל, כי אין להשלים עם מעשים חמורים ומכוערים שכאלה, וכי מן הדין להטיל על הנכשלים בעבירות דומות עונשי מאסר ממשיים ומרתיעים" (ע/82/06  התובע הצבאי הראשי נ´ רס"ר לוי (2006)).

במקרה דנן, חומרה יתרה יש לראות בכך שבעת האירוע הייתה המתלוננת קטינה שטרם מלאו לה 16 שנים ושהתה בתוככי בסיס צבאי, כשוחרת במסגרת תורנות. במהלך האירוע, השתמש המערער בכוח נגד המתלוננת ולא שעה להתנגדותה המפורשת. לא זו אף זו, לאחר תלונתה כנגד המערער, ניסה המערער שוב ושוב להדיחה לבטל את תלונתה, עד כי הסכימה ופנתה בבקשה לבטלה.

9. עם זאת, לא נעלמו מעינינו הנסיבות לקולא בעניינו של המערער: השיהוי בהגשת כתב האישום, שחרורו של המערער מן השירות והחרטה שהביע. באיזון בין היבטי החומרה שבמעשה לנסיבות המקלות סברנו כי יש להטיל על המערער עונש כמלוא עתירת התביעה. לפיכך, מצאנו להשית על המערער 5 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

10. סוף דבר, חלף הרשעתו בעברה לפי סעיף 3(א)(2) לחוק למניעת הטרדה מינית מורשע המערער בעברה לפי סעיף 3(א)(5) לחוק, שעניינה הטרדה מינית והתנכלות. הרשעתו בעברה של הדחה בחקירה לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין עומדת בעינה. חלף עונש המאסר לריצוי בועל שבגזר דינה של הערכאה קמא מוטלים על המערער 5 חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן 5 חודשי מאסר מותנים למשך שלוש שנים שלא יעבור עברת מין לפי חוק העונשין או עברה לפי החוק למניעת הטרדה מינית. יתר העונשים בגזר דינה של הערכאה קמא ייוותרו בעינם.

11. בשולי הדברים נעיר כי מקריאת פרוטוקול הדיון בבית הדין קמא ושמיעת טיעוני הצדדים בפנינו עולה כי עניין העונש המזערי בגין העברה לפי סעיף 3(א)(2) לחוק למניעת הטרדה מינית עלה, לראשונה, בגזר דינו של בית הדין קמא. המדובר בשאלה המעוררת קושי משפטי שראוי היה לקבל בעניינה את עמדת הצדדים בטרם יינתן גזר הדין.

12. המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 17/7/08, עד השעה 9:00 בבס"כ 396 בעתלית.

ניתן והודע היום, י"א בתמוז התשס"ח, 14 ביולי 2008, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

______________                    ______________                    ______________

              המשנה לנשיא                                    שופטת                                       שופט

חתימת המגיה:____________                                                          העתק        נאמן       למקור

                                                                                                          רס"ן נילי שרעבי- בלומנטל

תאריך:_________________                                                           ק´             בית             הדין