ע/42/09
בבית הדין הצבאי לערעורים
בפני:
אלוף שי יניב - הנשיא
אל"ם דורון פיילס - המשנה לנשיא
אל"ם עופר סעד - שופט
בעניין:
טור´ ר. פ. - המערער
נגד
התובע הצבאי הראשי – המשיב
ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי מטכ"ל שניתן בתיק מט/122/09 (אל"ם רחל טבת-ויזל – אב"ד ; רס"ן גיא ושדי – שופט ; רס"ן יובל לאטי - שופט) בתאריך 29/3/2009. הערעור נדחה.
פ ס ק ד י ן
1. המערער הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, בעברה של העדר מן השירות שלא בשרות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. עניינה של העברה היעדרותו של המערער משירות במשך 575 ימים. ההיעדרות הסתיימה בהתייצבותו של המערער. בית הדין קמא השית על המערער תשעה חודשי מאסר לריצוי בפועל ומאסר מותנה. המערער משיג על חומרת עונש המאסר לריצוי בפועל.
2. רשויות הצבא הודיעו למערער לכתחילה כי לא יגויס, בשל הרשעה פלילית שעמדה לחובתו מימי נערותו. המערער לא השלים עם החלטה זו ופנה וחזר ופנה לרשויות הגיוס והביע בפניהן את רצונו העז להתגייס ולשרת ביחידה קרבית. בסופו של דבר הוחלט לגייסו, אולם מאחר שהמערער אובחן כבעל קשיי הסתגלות ולפי הפרופיל הרפואי שנקבע לו, שובץ ביחידה עורפית, כעובדה מנהלה.
3. שירותו ביחידה הי רצוף עברות משמעת והיעדרויות. המערער צב לחבותו שלוש היעדרויות קצרות יחסית, עד שחל בהיעדרות דנן. מפקדיו ציינו במסמכים שהוגשו לבי הדין קמא כי המערער "בעייתי מאוד וסורר" וכי לא ביצע את המשימות שהוטלו עליו. מפקדו מציין כי המערער "[]לא רצה לשרת בצבא מלכתחילה. נעשו נסיונות להשאירו כעובד רס"ר בתנאים מקלים". כעולה מטופסי דיון ותלונה שהוגשו לבית הדין קמא, גם כשנענש בשל עברות משמעת שעבר, נהגו בו מפקדיו במתינות.
4. באמרות שנגבו ממנו כשנעצר ציין המערער כי נעדר מן השירות משום שביקש לרשת כחייל קרבי והוא אינו מוכן לשרת ביחידה עורפית. המערער הוסיף כי בזמן ההיעדרות ”ניסיתי למצוא דרים איך להשתחרר מהצבא".
5. בפני ביתה דין קמא העידו אביו של המערער וכן האלוף (במיל´) ישראל טל, ידיד המשפחה שליווה את המערער במאבקו להתגייס ובמאמצים לסיים את ההיעדרות. אביו של המערער, קצין בכיר ביחידת שדה בעברו, מסר כי המשפחה הופתעה כשנודע לה כי רשויות הצבא החליטו לא לגייס את המערער בשל פרשה שבה הסתבך בגיל 13. הוא ליווה את בנו במאמציו להתגייס ואף ניסה לשכנע את רשויות הצבא לשנות את שיבוצו, כשהוצב בתפקיד עורפי. האב ציין כי קצין הקורסים במיטב הבטיח לו כי לאחר הטירונות הבסיסית ישובץ המערער ביחידה קרבית אולם הדבר לא נעשה, על אף שהפרופיל הרפואי של המערער הועלה לפרופיל אשר מאפשר שיבוץ ביחידת שדה. האב ציין כי מיד עם שיבוצו ביחידה החלו ויכוחים בין המערער למפקדיו, על אף שהוא ניסה לשכנע אותם להתחשב בבנו. מר פרץ הוסיף כי בנו עזב את הבית והחל לדאוג בעצמו לפרנסות ולווה כסף מגורמים שאינו יודע את טיבם. בעת ההיעדרות לא היה המערער בקשר עמו. מאמצי וליצור עמו קשר כדי לשכנע את המערער להסגיר את עצמו לא עלו יפה.
6. האלוף (במיל´) טל מסר בבית הדין קמא כי סייע למערער במאמציו לשנות את החלטתם הראשונה של רשויות הגיוס ולהתגייס. להשקפתו נקלע המערער לנסיבות שירות שהביאוהו לאבד את המוטיבציה להמשיך בשירו. האלוף טל מסר כי הוא ואביו של המערער שכנעוהו להסגיר את עצמו ולסיים את ההיעדרות. המערער הוא, לי היכרותו עמו, אדם מצוין שמבקש להיות אזרח נאמן ומועיל.
7. בית הדין קמא סבור היה כי מדובר בהיעדרות ארוכה מאוד, חלקה בזמן מבצע "עופרת יצוקה", וכי לא הוצגו טעמים של ממש שימתנו את החומרה הניכרת. על כן, גזר בית הדין קמא על המערער עונשים כמפורט לעיל.
8. המערער סבור כי בית הדין קמא החמיר עמו יתר על המידה והוא מבקש להקל באופן משמעותי במידתו של המאסר לריצוי בפועל. בא כוחו של המערער סבור כי מפקדיו של המערער תרמו תרומה משמעותית להידרדרות שירותו הצבאי של המערער כשלא חיזקו אצלו את הרצון לתרום. הסנגור מוצא בדברים שכתב המפקד, כאילו המערער לא רצה לשרת מלכתחילה (על אף שהדברים היו שונים בתכלית) ראיה לכך שהמערער לא טופל כראוי בידי מפקדיו. הסנגור מבקש ליתן משקל נכבד לרצונו העז של המערער להתגייס וכן לכך שבסופו של דבר התייצב.
9. בדיון בערעור מסרו הצדדים כי מאז הדיון בבית הדין קמא ניתנה המלצת מערך גחל"ת לפטור את המערער משירות בשל "התנהגות רעה חמורה". ההמלצה נעוצה בחוסר המוטיבציה של המערער, מצבו המשפחתי והכלכלי, נורמות ההתנהגות הבעייתיות שלו, קשיי הסתגלות שלו וימי התב"ן הרבים שצבר לחובתו.
10. מדובר בהיעדרות ארוכה מאוד משירות סדיר ובמי שהספיק לצבור לחובתו בתוך פרק זמן קצר יחסית של שירות היעדרויות ועברות לרוב. מן המסמכים שהוגשו עולה תמונה של ניסיונות התחשבות במערער. לא נמצאו באותם סמכים ראיות לגישה האחרת, שהציגה הגנה. המערער לא העיד בבית הדין קמא ולא ניתן ללמוד על מהלך שירותו מפיו. בנסיבות אלה, יקשה לחלוק כי המערער ראוי לעונש מאסר מכביד ומרתיע.
11. בבואנו להכריע, רוב השופטים סבורים כי על אף שהעונש שהוטל בבית הדין קמא אינו קל, אין בו החמרה יתרה אשר מצדיקה התערבות ערכאת הערעור, בשים לב למשכה של ההיעדרות ולעובדה כי, כקביעת בית הדין קמא, לא הוצגו לה טעמים של ממש. חוסר שביעות רצון משיבוץ בצבא, גם כשמדובר ברצון להשתבץ בתפקיד קרבי, אינו הצדקה לעשיית דין עצמית. רוב השופטים רואים לדחות את הערעור. אחד השופטים סבור כי ראוי היה לתת משקל נכבד יותר, בגזרת העונש, למאמצים שעשה המערער לשנות את החלטת רשויות הצבא שלא לגייסו. לו דעתו של שופט זה הייתה נשמעת היה מקבל, ולו לפנים משורת הדין, את הערעור ומעמיד את עונש המאסר בפועל על שמונה חודשים.
12. בדעת רוב השופטים הערעור נדחה, אפוא.
ניתן והודע היום, כ"ג באייר התשס"ט,17 במאי 2009 , בפומבי ובמעמד בעלי הדין.
________________ ________________ ________________
אב"ד המשנה לנשיא שופט
חתימת המגיה: _______________ העתק נאמן למקור
תאריך: _____________________ רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל
ק´ בית הדין
השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם עוד היום