היעדרות משירות בת 126 ימים – הסתפקות בימי מעצר ספורים – פסיקה נבחרת

ע/35/09

בבית הדין הצבאי לערעורים

בפני:

אלוף שי      יניב -   הנשיא

  אל"ם אבי     לוי-    שופט

  אל"ם ראובן  לוי -   שופט

בעניין:

 טור´ צ. ג. - המערער

נגד

התובע הצבאי הראשי – המשיב

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי מרכז שניתן בתיק מר/175/09 (סא"ל אהרון נפחס - שופט) בתאריך 17/3/2009. הערעור (חומרת העונש) התקבל.

פ ס ק    ד י ן

המערער, טור´ .צ. ג., נתן את הדין בפני בית-הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי המרכז בגין היעדרות מן השירות בת 126 ימים, אשר הסתיימה בהתייצבותו. יצוין כי סעיף האישום בו הואשם בתחילה (העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (החש"ץ) הומר בעברה של התנהגות מבישה, בניגוד לסעיף 129 לחש"ץ.

בגין העברה שבה הורשע הוטלו על המערער 35 ימי מאסר לריצוי בפועל, תוך הפעלה בחופף של עונש מחבוש מותנה שהיה תלוי ועומד נגדו. כמו-כן הוטל עליו עונש מאר מותנה בן 75 ימים.

בית-הדין קמא הנכבד ציין בגזר דינו כי עניינו של המערער חריג. צוין כי ההיעדרות בוצעה על רקע "רצונו להכשיר את עצמו, מחדש, לשמש בתפקידי לחימה, וזאת על רקע קשיים רפואיים מהם סבל". בית-הדין קמא ציין כי "מובן, כי הדרך בה בחר הנאשם, אינה ראויה, ואף הנאשם הטמיע את משמעות מעשהו".

לפיכך שקל בית-הדין קמא מחד גיסא את העובדה שההיעדרות שבגינה הורשע המערער הייתה ארוכה, את העובדה שזו למערער היעדרות שנייה (אף כי הראשונה, שעליה נדון בדין משמעתי, הייתה קצרה ונבעה מאותם מניעים); מאידך גיסא שקל את העדר הצורך, בעיניו, בענישת המערער בחומרה לצורך הרתעת הרבים בהתחשב במניע לביצוע ההיעדרות ואת העובדה שהמערער התחרט על מעשיו והפנים את הפסול שבהם.

המערער עותר במסגרת ערעורו על גזר הדין להקל עוד בעונש שנגזר לו. בא-כוחו המלומד, רס"ן מרק פרי, הכיר בכך שבית הדין קמא "היה ער לייחודיות המקרה, ומנה את הנסיבות המייחדות אותו במלואן", ואף בכך ש"מתחייבת בעניינו של המערער ענישה מתונה", אך טען כי "[]בתרגום קביעה זו לשפת המספרים, שגה כבוד בית הדין קמא".

התביעה הצבאית הביעה הסכמתה לקבלת הערעור כך שהמערער יסיים את ריצוי עונשו היום, ה-23/3/2009. התביעה ציינה כי הסכמתה היא לפנים משורת הדין לנוכח חריגות המקרה ולנוכח נסיבותיו יוצאות הדופן.

אכן, כפי שאף ציין השופט הנכבד של הערכאה קמא, מקרה זה מתאפיין בנסיבות שהן ייחודיות ויוצאות דופן. המערער, אשר בא מבית חדור במסירות לשירות צבאי ולהקרבה עילאית במסגרתו, ביקש ללכת בדרכי אביו (המעוטר בעיטור הגבורה) ולתרום תרומה מרבית בשירות צבאי כלוחם. למרבה הצער, פציעתו קטעה כוונה זו והביאה אותו להיות משובץ בינתיים כחייל עורפי. עם קביעה זו של רשויות הצבא הוא לא השלים; הוא יצא להיעדרויות מן השירות , שמטרתן אחת – לשקם את גופו (על ידי היזקקות לטיפולים רפואיים פרטיים בעלות ניכרת) ולהחזיר עצמו לכשירות גופנית אשר תאפשר לו לשוב ולשרת כלוחם בהקדם. המערער הכיר בכך שהדרך שנקט, גם אם מניעיה רצויים, פסולה, שכן נוגדת היא את הכללים החלים על חיילים בצה"ל. בנסיבות שכאלו מצאנו לכבד את עתירתם המשותפת של הצדדים ולהקל הקלה נוספת בעונש המאסר לריצוי בפועל הוטל על המערער כך שהוא יסתיים היום, 23/3/2009. אין שינוי ביתר רכיבי הענישה.

ניתן והודע היום, כ"ז באדר התשס"ט,23 במארס 2009 , בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

________________            ________________           ________________ 

                     הנשיא                              שופט                                               שופט

חתימת המגיה: _______________                               העתק         נאמן        למקור

תאריך: _____________________                                רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל

                                                                                                ק´             בית             הדין