היעדרות משירות לתקופה של 469 ימים – עונש מאסר בפועל בן 190 ימים – פסיקה נבחרת

ע/5/09

בבית הדין הצבאי לערעורים

בפני:

אל"ם דורון  פיילס  -   המשנה לנשיא

אל"ם אבי         לוי  -   שופט

אל"ם רמי        דנן  -   שופט

בעניין:

התובע הצבאי הראשי – המערער

נ ג ד

טור´ ו. ס. - המשיב

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי מטכ"ל שניתן בתיק מט/1107/08 (סא"ל אורלי ירון  סגנית הנשיא) בתאריך 24/12/2008 הערעור (קות העונש) התקבל.

פ ס ק    ד י ן

המשיב, טור´ ו.ס., הורשע על סמך הודאתו בבית-הדין המחוזי במחוז שיפוטי מטכ"ל בעברה של היעדרות בלתי מורשית בת 469 ימים משירות צבאי.

תקופת ההיעדרות הסתיימה במעצרו ביום 17/11/2008.

בגין עברה זו הטיל עליו בית-הדין קמא הנכבד 70 ימי מאסר בפועל. כמו כן הורה בי הדין קמא על הפעלה מצטברת של מאסר מותנה בן 40 ימים, אשר היה תלוי ועומד נגדו כתוצאה מהרשעה קודמת בגין עברה דומה. כן הטיל עליו בית-הדין קמא הנכבד עונש מאסר מותנה.

התביעה הצבאית לא השלימה עם קולת עונש המאסר הממשי אשר הוטל על המשיב לרצות, ומכאן – ערעורה על קולתו.

יצוין כי המשיב עלה ארצה בחודש ספטמבר 2004 לבדו, והוא כן 19. עוד בטרם החל בשירות ממשי נדון בדין משמעתי בגין השתמטות משירות לעונש מחבוש מותנה 14 ימים. הוא חויל בפועל בחודש יולי 2006 ומקץ 14 ימי שירות יצא להיעדרות נוספת מן השירות בת 190 ימים. בגין היעדרות זו הובא לדין בפני בית-דין צבאי. נגזרו לו שלושה חודשי מאסר, תוך הפעלת עונש הפעלת עונש המחבוש המותנה באורח חופף, וכן הוטל עליו עונש מאסר מותנה בן 40 ימים. הוא סיים לרצות עונשו ונשלח לטירונות במחנה דותן. בסיומה הוצב כמאבטח מתקנים במרכז בינוי. כחודש וחצי שירת המשיב ביחידה זו עד שיצא להיעדרות שבגינה נדון בפסק- הדין הנבחן כאן.

בית-הדין קמא הנכבד ציין בגזר דינו כי התרשם שהמשיב ביצע את ההיעדרות על רקע אי שביעות רצונו התפקיד שבו שובץ, וכי במהלך ההיעדרות עבד וסייע לפרנסת משפחתו, אשר נותרה בחו"ל. בית-הדין קמא ציין גם כי מצא שאמו של המשיב לקתה בלבה במהלך ההיעדרות ולא לפניה; בית-הדין קמא הנכבד קבע, אפוא, כי מחלת האם לא הייתה הטעם להיעדרות. בית-הדין קמא הביע פקפוק באמיתות טענותיו של המשיב ביחס לחומרת מצבה של האם. צוין, עם זאת, כי היא אכן זקוקה לסיוע בתפקוד ובכלכלה.

בגוזרו עונש למשיב, שקל בתי הדין קמא את מצבו המשפחתי של המשיב, את העובדה שהוא עולה חדש, את הועבדה שהקשר שלו אל הארץ הוא רופף, וכן את העובדה כי כעת מבקש הוא לשוב לחו"ל, לאחר שפוטר משירות צבאי.

עוד שקל בית הדין קמא את העובדה שהמשיב נעדר משירות פעמיים בעבר, כמפורט לעיל, וכי עמד כבר לדין לפני בית-דין צבאי בגין כך פעם אחת.

בית-הדין קמא הדגיש כי בכל תקופת שירותו לא נתן המשיב לרשויות הצבא אפשרות של ממש לסייע לו, מעבר להכרתו כחיל בודד ומגוריו בדירה בבית החייל, וכי מפקדיו הבהירו שוב ושוב כי הם אכן מעוניינים לסייע לו.

התביעה ציינה כי המשיב, שהוא בעל נתונים אישיים גובהים ועלה ארצה על מנת לרכוש השכלה (במכללת שנקר), בחר לעשות דין לעצמו להשתמט משירות. לטענת התביעה, מלכתחילה לא היה בכוונתו של המשיב להתגייס ולהשלים שירות צבאי.

התביעה ציינה כי המשיב העדיף לקדם את חייו האישיים על פני נשיאה בנטל החברתי המשותף, ולפיכך ראוי הוא לענישה כבדה.

התביעה טענה כי העובדה שהמשיב ביצע שלוש היעדרויות רצופות כאשר האחרונות שבהן ארוכות למדי והסתיימו במעצרו, והכול בתום פרק זמן קצר יחסי, מלמדת על החלטה מוקדמת שלא לשרת בצבא. פיטוריו של המשיב משירות מפאת אי התאמה אינם מצדיקים, לטעמה של התביעה, הקלה בעונש לבל יצא חוטא נשכר.

התביעה ביקרה את בית-הדין קמא הנכבד באשר הוא העדיף בגזר דינו את נסיבותיו האישיות של המשיב על פני נסיבות החומרה המובהקות המזדקרות כאן לעין.

מעבר לכך ציינה התביעה כי המשיב לא תמך טענותיו העובדתיות, שלפיהן עשה את את שעשה לנוכח בעיות בריאותיות וכלכליות של אמו, במסמכים ואף ניסה לשדל את מש"קית ההוראה במתקן הכליאה לזייף מסמך ברוסית, שייחזה כאילו נשלח מבית החולים בו שוהה אמו. גם העובדה שהמשיב זכה להצעות רבות לסיוע מצד מפקדיו ואף זכה להטבות ולהקלות בשירותו וחרף זאת עבר את העברה, מלמדת כי לא תנאי השירות הביאוהו להיפקד אלא היעדר מוטיבציה לשירות.

הסנגור המלומד, רס"ן פרי, ציין בפנינו כי, לטעמו, הייתה הערכאה קמא ערה לכל הנסיבות לחומרה אשר פורטו בערעור התביעה, ושקלה אותן כראוי; הסנגור עמד על כך שהמשיב ביצע את המעשה כפועל יוצא של מצוקה אישית, אשר הביאה אותו לגור ברחובות וללון ברכב ששימש לעבודתו כסבל. לטענת ההגנה, המערער לא ערך במעשיו מאזן של נוחות, אלא נדחק לביצוע העברה על ידי נסיבות חייו הקשות. הסנגור עמד על כך שקשריו של המשיב למדינה רופפים, וכי לפיטוריו משירות תוך הימנות מקביעת טעם של התנהגות רעה וחמורה, יש ליתן משקל בעת שקילת עונשו.

ערעור התביעה בדין יסודו. מכלול התנהלותו של המשיב מלמדת כי הוא לא שש למלא חובתו לשרת בצה"ל. גם לאחר שגיוס (בעקבות השתמטות משירות), ולאחר שנקלט בצה"ל (בתום היעדרות נוספת, עמידה לדין בגינה ומעבר טירונות), נמנע מלהתמיד בשירותו, וזמן קצר מאוד לאחר שנקלט ביחידתו, יצא להיעדרות ארוכה, אשר הסתיימה אך במעצר. המשיב ביצע את העברה חרף עונש מאסר מותנה אשר היה תלוי ועומד נגדו, למרות שביחידתו התאימו לו תנאי שירות מקלים, ואף לאחר שיפקידו אשר ביקרוהו בתחילת ההיעדרות הבטיחו לו סיוע נוסף.

אין זאת אלא כי המשיב גמר אומר בנפשו להימנע מהמשך שירות צבאי וממילוי חובתו על פי דין. על כך ראוי הוא לענישה מחמירה וכואבת (ראו ע/57/08 טור´ נבט נ´ התובע הצבאי הראשי (2008); ע/83/06 התובע הצבאי הראשי נ´ טור´ חסון (2006) ; ע/206/03 טור´ סבצ´נקו נ´ התובע הצבאי הראשי (2003); ע/184/08  התובע הצבאי הראשי נ´ טור´´ איסייס (2008)). העונש אשר הוטל על ידי הערכאה קמא יאן בו כדי להלום היבטי חומרה אלה.

אכן, ראוי היה להתחשב בנסיבותיו האישיות של המשיב – במצבה הבריאותי של אמו, במצבו הכלכלי וברצונו לסייע לאם. דא עקא, שהעונש אעשר הוטל בבית הדין קמא נתן משקל יתר לשיקולים אלו, ובכך נמצאו שיקולי ההרתעה והאינטרס הציבורי נפגעים.

בהתחשב בכל אלו, מצאנו לקבל את ערעור התביעה, וחלף עונש המאסר לריצוי בפועל אשר הוטל על ידי הערכאה הראשונה, מצאנו להורות כי המשיב ירצה 150 ימי מאסר לעונש זה יצטבר עונש מאסר המותנה, אשר הופעל כדין. יוצא כי המשיב ירצה 190 ימי מאסר מיום מעצרו. אין שינוי ביתר רכיבי הענישה.

ניתן והודע היום, י"ד בשבט התשס"ט, 8 בפברואר 2009, בפומבי ובמעמד הצדדים.

________________            ________________           ________________ 

         המשנה לנשיא                                 שופט                                           שופט

חתימת המגיה: _______________                               העתק         נאמן        למקור

תאריך: _____________________                                 רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל

                                                                                                  ק´             בית             הדין