האם סופסוף תגבר התערבות בג"צ בהחלטות הצבא?

כל עורך דין שעוסק בתחום הצבאי, ובמיוחד העוסקים בבג"צים, יודעים את העובדה המצערת הזאת - בית המשפט העליון מעריץ את צה"ל. ריח המדים של קציני הפרקליטות הצבאית הצעירים ממחלקת הייעוץ והחקיקה המנצלים מעת לעת הזדמנויות לטייל לירושלים ולרחרח אוויר פסגות - פשוט מדליק את השופטים. מזה שנים ארוכות, נוהגת בבג"צ הלכת ה"ביתר שאת". ומה אומרת הלכה בזויה זו? היא אומרת שבג"צ לא ירבה להתערב בהחלטות של רשויות מקצועיות. "וביתר שאת" בהחלטות הצבא. לא ירבה להתערב הוא ניסוח עדין ביותר. האמת היא שהסטטיסטיקות של הבג"צים נגד הצבא שמתקבלים הן פשוט מזעזעות באפסיותן. אפילו תיקים נפלאים, שהיה ברור לנו לחלוטין שיתקבלו בכל בית משפט, הופכים לתיקים עם "סיכוי מסוים" כשמדובר בבג"צ וכשמדובר בצבא. ריח המדים. הסיבה העיקרית לכך היא שהשופטים עדיין משתייכים לדור הפלמ"ח או צה"ל בתחילת דרכו. באותה תקופה, צה"ל היה בלב הקונצנזוס והיה מותר לו הכל. הגישה הזאת ממשיכה במידה רבה גם היום. תקופת כב´ נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק ריככה מדיניות זו, אבל רק בכל הנוגע לפגיעה בזכויות אדם בפעילות מלחמתית של הצבא. בכל הנוגע לפגיעה של הצבא בזכויות חייליו, הצבא עדיין יכול לעשות מה שהוא רוצה, ובג"צ לא יפריע לו. סיבה נוספת ומרכזית ביותר היא שקציני הצבא הבכירים, וגם הפרקליטות הצבאית ופרקליטות המדינה למדו שבבג"צ מותר לשקר. קצינים בצבא חותמים מדי יום על תצהירים המוגשים לבית המשפט העליון, ומשקרים בלי שמץ של בושה. מדוע? כי בבג"צ אין חקירות נגדיות. הקצינים המגישים את התצהירים יודעים שהם לא יצטרכו להיחקר ולהסביר אותם, ולכן הם ממש לא מתביישים לשקר. אלה מאיתנו שגדלו על ערכים מסוימים שלפיהם קצין בצבא צריך לומר אמת ובפרט בתצהיר (ששקר בו הוא עבירה פלילית) פשוט נדהמים כשהם רואים כמה קל לקצינים במערכת לשקר, וכמה אנשי פרקליטות המדינה מאפשרים להם לעשות זאת. שופט אחד ויחיד הבין זאת כבר, כב´ השופט אליקים רובינשטיין. הוא כבר למד לא להאמין. אבל כב´ השופט רובינשטיין הוא לא מהפכן. הוא נעים ברטוריקה ומדי פעם אפילו מפתיע בפסיקה, אבל בשביל שינויים דרמטיים באמת צריך כנראה טיפוס כמו כב´ הנשיא בדימוס ברק, אחד שלא אכפת לו.

היום, בעקבות החלטת בג"צ לאחרונה, הועמד המג"ד האחראי לירי בנעלין לדין פלילי. האם מקרה זה מסמן שינוי במדיניות ה"ביתר שאת" המונעת בכל מחיר התערבות בענייניו של הצבא? לדעתי, התשובה היא לא. תיק נעלין הוא תיק תקשורתי שיוצר תדמית שהצבא לא מתייחס ברצינות יתרה לפגיעה בפלסטינאים ולזכויות האדם. כאמור, בג"צ הוכיח במספר הזדמנויות כי הוא מוכן להתערב בהחלטות הצבא כשמדובר בפגיעה בזכויות האדם של הפלסטינאים בשטחים (ובצדק). הדרך מכאן להתערבות לטובת חיילנו שלנו הנדרסים על ידי המערכת לפעמים לא פחות עוד ארוכה. ארוכה מאוד.

*תמונה קרדיט שאולה הייטנר. מתוך אתר פיקיוויקי