כאשר דן בית משפט בעניינו של חשוד או נאשם, מקלידה הקלדנית את הפרוטוקול. בפרוטוקול יכול לצפות, תוך כדי הקלדה, סניגורו של החשוד או הנאשם, ולבקש לתקנו תוך כדי הקלדה, על מנת לוודא שהפרוטוקול משקף את הדברים אשר נאמרו באולם בית המשפט באופן מדויק.
מצב זה קיים למרות העדרו של חשש של ממש כי השופט ישגה בדרך ניהול המשפט, או כי אחת מזכויותיו של החשוד או הנאשם תקופח.
מצב הפוך בתכלית נוהג בדין המשמעתי בצה"ל.
ההליך המשמעתי הצבאי הוא הליך בעייתי מאוד, בקריטריונים משפטיים. מדובר בהליך בו הופך גורם פיקודי גם לשופט, הליך בו ישנו חשש עמוק כי המפקד לא יהיה אובייקטיבי וינצל את סמכויותיו לרעה, בשל רצונו "לגמול" לחייל.
במצב זה, הדרך היחידה לאזן את הקושי העצום בהליך, היא לוודא כי יישמרו זכויותיו של החייל להליך הוגן במלואם.
זכויות אלה, שהן רחבות למדי וכוללות מגוון זכויות משנה, כגון זכות לסרב להישפט בפני קצין שיפוט מסוים, לעיין בחומר הראיות, לזמן ולחקור עדים, וכיו"ב, מהוות את הבלם החשוב ביותר שאמור להפוך את ההליך המשמעתי להליך הוגן. על זכויות אלה נוספה לאחרונה חובתו של קצין השיפוט לנהל פרוטוקול ולנמק את פסיקתו.
אך מי מוודא קיומן של זכויות אלה? קצין השיפוט! התיעוד מסור בידיו של קצין השיפוט. קציני השיפוט בצה"ל טרם הפנימו כי טופס התלונה אינו רכושם הפרטי אלא מסמך המתעד פרוטוקול דיון, והם מקפידים לשמור על "חשאיותו".
מרבית ההליכים המשמעתיים בצבא מתקיימים תוך שנשמטות חלק מזכויות החיילים. כך גם תיעוד המהלכים במהלך הדיון נעשה על ידי קציני השיפוט באופן חלקי ובלתי מדויק, מבלי שניתנת לחייל זכות לתקן אותו.
מצב זה הופך את הזכויות בהליך המשמעתי לזכויות חצי "תיאורטיות", המבוססות על רצונו הטוב של קצין השיפוט להודות כי טעה. די בכך שיאמר קצין השיפוט כי אינו זוכר כיצד ניהל את ההליך, אך הוא זוכר שעשה זאת בהתאם לטופס התלונה, כדי שתופעל "חזקת התקינות המנהלית" והפרקליטות הצבאית תניח, לטובתו, כי ההליך התנהל כהלכה, ואין מקום להתערב בו.
מצב זה הוא בלתי נסבל. בעבר, שאפה הפרקליטות הצבאית לשנות מצב זה ולערוך טופס תלונה הדורש החתמה של החייל על נכונות הדברים האמורים בו בכל שלב מרכזי של ההליך. על אף שלא די בכך, אנו סבורים שזוהי התחלה טובה בהחלט, שתאפשר פיקוח טוב יותר על ההליכים המשמעתיים.
האמון הבלתי מסויג אותו נותנת הפרקליטות הצבאית בדבריהם של מפקדים זוכה לגיבוי מוחלט מבית המשפט העליון. למרבה הצער, הפרקליטות הצבאית של היום אינה מראה כל רצון לקדם רפורמות מסוג זה.
בעל ניסיון של למעלה מ- 20 שנים כעורך דין צבאי. עו"ד פסח שימש במהלך שירותו הצבאי בחובה ובקבע כתובע ובהמשך כסניגור צבאי בכיר.