1. חייל שבתום חופשתו זקוק, מטעמים אישיים, להארכת חופשה יחזור ליחידתו ויבקש הארכה ממפקדו. מפקד היחידה יפעל בהתאם לפ"מ 35.0410 ולפ"מ 35.0411 .
2. אם מפאת ריחוק יחידתו לא תהיה שיבה כזאת מעשית, יפנה החייל לקצין העיר הקרוב.
תוקף סעיף 3 מה30- באפר´ 82
3. אם שוכנע קצין העיר, לאחר חקירה, כי אמנם יש הכרח להאריך את החופשה, וכי אין באפשרותו של החייל לחזור ליחידתו, הוא מוסמך לאשר את הארכת החופשה לחייל בשירות סדיר - עד 3 ימים, לחייל בשירות מילואים פעיל - עד 24 שעות, ובמקרה של אבל - לשמונה ימים (בהתאם לפ"מ 35.0410).
תוקף סעיף 4 מה1- בספט´ 76
4. בכול מקרה, לא יהיה קצין העיר מוסמך לאשר הארכת חופשה לכלוא, שקיבל חופשה מיוחדת או היתר מיוחד לשהות מחוץ למתקן כליאה, על פי האמור בתקנות בתי הסוהר הצבאיים, התשט"ז1956- (הפ"ע 5.0501), תקנון מחנות מעצר צבאיים, התשכ"ט1968- (הפ"ע 5.0502) או תקנון חדרי משמר צבאיים, התשל"א1971- (הפ"ע 5.0503). במקרה זה, יבהיר קצין העיר לכלוא, כי עליו לחזור למתקן הכליאה.
5. קצין העיר יצייד את החייל בטופס 71 ויציין בראש הטופס: "הארכת חופשה - חופשה מיוחדת". הטופס ייחתם בחותמת קצין העיר ויהודק לתעודת החופשה המקורית שבידי החייל.
6. קצין העיר יודיע ליחידת החייל, במברק, על הארכת החופשה.
תוקף סעיף 7 מה15- בינו´ 78
7. לגבי תשלום - דין חופשה כנ"ל כדין חופשה מיוחדת. טופס 71 שהוצא על ידי קצין העיר ייגנז ביחידה. החופשה תירשם בכרטיס האישי ויצוין לגביה: "המשכת חופשה - חופשה מיוחדת".
8. החייל יקבל את תשלום דמי החופשה ביחידתו.
9. פקודה זו חלה על חיילים בשירות סדיר ובשירות מילואים שנתי.