דיני סמים בצבא

א. כללי

דבר החקיקה המסדיר את עבירות הסמים בישראל הינו פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג – 1973. הפקודה מטפלת בצד הבלתי חוקי של השימוש בסמים. מובן, כי בתחומי הרפואה והמחקר נעשה שימוש בחומרים המנויים בתוספת הראשונה.

ב. סמכות השיפוט בעבירות סמים

חיילי צה"ל המבצעים עבירות סמים יכולים לעמוד לדין במערכת בתי המשפט האזרחיים, או במערכת בתי הדין הצבאיים. כאשר המדובר בחיילי חובה, או בחיילי מילואים בשירות מילואים פעיל, לצבא עניין רב להעמיד את החיילים לדין במערכת הצבאית. הגורם המוסמך להעביר את הדיון למערכת האזרחית (כאשר הזיקה לעבירה היא אזרחית) הוא היועץ המשפטי לממשלה, אך כעניין שבנוהג, מגבה היועמ"ש את מדיניות הפרקליטות הצבאית להעמיד לדין חיילים על עבירות סמים במערכת הצבאית.

ג. מדיניות הצבא בנוגע לעבירות סמים

מדיניות הצבא בנוגע לעבירות על פקודת הסמים המסוכנים מחמירה, ובפרט ביחס למערכת האזרחית. הפער הבולט ביותר הינו הפער ביחס לעבירות של שימוש והחזקה של סמים המוגדרים "קלים" לצריכה עצמית. בעוד שהמערכת האזרחית כלל איננה מעמידה לדין בגין מרבית העבירות מסוג זה, הרי שהפרקליטות הצבאית נוקטת במדיניות נוקשה,  כאשר העקרון המנחה הינו כי עבור כל עבירה על פקודת הסמים המסוכנים, יהיה העונש ההולם עונש מחבוש. ביהמ"ש העליון אף הוא נתן את דעתו למדיניות ההחמרה הצבאית (עניין ברטלה נ´ הפצ"ר), ואישר אותה.

יחד עם זאת, ביקר בית המשפט העליון באותו פסק דין את הפרקטיקה הנוצרת, לפיה נוצר רישום פלילי בגין הרשעה בעבירת סמים בבית דין צבאי, ובעקבות פסק הדין, גובשה מדיניות הפצ"ר להמליץ לנשיא המדינה למחוק הרשעה פלילית בגין עבירות סמים "קלים", לאחר שלוש וחצי שנים מביצועה או תוך שנה וחצי לאחר שחרורו, לפי המוקדם.

ד. הצעדים הננקטים כשעולה חשד לעבירת סמים

1. חקירת מצ"ח

הכלל בצבא הוא כי בכל מקרה של חשד לעבירת סמים, תיפתח חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת בעניין. למפקדי הצבא אין שיקול דעת בעניין זה.

2. רשיון נהיגה צבאי

עם התעוררו של חשד לעבירת סמים, מחויבת יחידת החייל לאסור עליו לנהוג ברכב צבאי. לאחר מתן פסק הדין בעניינו, מועבר הפסק לסמכות הרישוי בצה"ל המחליטה, לרוב, לבטל את רשיונו הצבאי של החייל.

ה. השלכות העמדת חייל לדין במערכת הצבאית

לרוב, דומה ההליך בו מועמדים חיילים לדין בגין עבירות הנוגעות לשימוש בסמים, והשלכות העמדה לדין כזו דומות.

ראשית, הנאשם צפוי למעצר במהלך החקירה, ובמקרים רבים, כאשר המדובר במספר שימושים או יותר בסם קל, אף למעצר עד תום ההליכים.

שנית, הענישה תכלול במרבית המקרים מאסר בפועל, מאסר על תנאי, הורדה לדרגת טוראי, ושלילת רשיון נהיגה.

שלישית, פגיעה מיידית בסיווגו הבטחוני של החייל.

רביעית, הרשעה בעבירות סמים גוררת רישום פלילי. לאחר חלוף תקופה, רשאי הנידון לבקש מחיקת הרישום הפלילי במסגרת בקשת חנינה לנשיא המדינה.

חמישית, בחלק ניכר מן המקרים, ישוחרר החייל מן הצבא, לאחר דיון בעניינו בוועדה הקרויה "ועדת סמים".

ה. שיקולי ענישה רלוונטיים

רשימה חלקית של שיקולי הענישה הרלוונטיים הנוגעים לעבירה של שימוש בסמים:

שיקולים לקולא (להקלה בעונש):

1.       עולים חדשים, חיילים חדשים (שטרם הפנימו את ערכי הצבא).

2.       שירות צבאי תקין עד לעבירה.

3.       התנהגות לא ראויה של גורמי החקירה וההעמדה לדין.

4.       עונשם של נאשמים אחרים (אך לא אזרחים).

5.       עונשים אחרים וצעדים פיקודיים שהוטלו על הנידון.

6.       הבעת חרטה /הודאה.

7.       נסיבות אישיות (רפואיות/כלכליות/משפחתיות) קשות.

שיקולים לחומרא (להחמרה בעונש):

1.       תפקיד בצבא הדורש להיות בכוננות מתמדת.

2.       אחריות פיקודית (מחייל שהינו מפקד מצפים ל"יותר").

3.       שימושים נוספים במהלך תקופת תנאי.

4.       שימוש ביחידה.

5.       שימוש בפעילות מבצעית.

6.       סם קשה.