33.0219 טיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית

הגדרות    תוקף סעיפים 1 עד 9 מה- 22 בספטמבר 99 1. בפקודה  זו: א. "חייל" - חייל או חיילת בשירות סדיר ובשירות מילואים. ב. "מפקד החייל" - מפקד היחידה או מי שהוסמך על ידו, בדרגת סרן, לפחות. ג. "גורם בריאות הנפש" (להלן - גורם ברה"ן) - קב"ן או רופא פסיכיאטר המשרתים במסגרת מערך בריאות הנפש בצה"ל.

כללי

2. כמצוקה נפשית של חייל ייראה כל אחד מהמקרים האלה: א. חייל שהתנהגותו מסכנת או עלולה לסכן את עצמו או את סביבתו. ב. בהתנהגותו או בהתבטאויותיו של החייל יש כדי להצביע, בעיני מפקדו או בעיני חבריו, על מצוקה נפשית (כגון: דיכאון המתבטא באדישות כלפי הסביבה, התכנסות החייל בתוך עצמו). ג. כל מקרה אחר הנראה בעיני המפקד כראוי לבירור מיידי של גורמי ברה"ן. 3. חייל הסבור שהוא נזקק לבדיקת גורם ברה"ן, על אף שלא נתגלה בו מצב של מצוקה נפשית, כמפורט בסעיף 2 לעיל, יופנה למסדר חולים בהתאם לפ"מ 33.0203. ההפנייה לגורם ברה"ן תהא ככל הפנייה אחרת לרופא מומחה.

פעולות המפקד

4. אם התגלו אצל החייל ביטויי  מצוקה נפשית, כאמור לעיל, יפעל המפקד כך: א. המפקד יראיין את החייל מייד. ב. המפקד יפנה את החייל לבדיקת קצין הרפואה היחידתי או למרפאה המרחבית. ג. סבר הרופא כי יש צורך בכך - יפנה את החייל לבדיקת גורם ברה"ן, על פי נוהלי ההפנייה המפורטים בהוראות קרפ"ר 401.008 ו- 401.005.

טיפול בחייל הנמצא בסיכון אובדני בתחומי יחידתו

5. אם סבור המפקד שהחייל עלול לנסות לפגוע בעצמו או שהחייל כבר ניסה  לעשות כן, יפעל המפקד,  בנוסף לאמור לעיל, כך: א. המפקד ימנע מהחייל כל גישה לנשק. לשם כך ימנה המפקד שני חיילים שמתפקידם להשגיח על החייל, לבל יפגע בעצמו או באחרים (להלן - המשגיחים). אם על המשגיחים לשאת נשק בתוקף תפקידם, הם יישאו את הנשק בלי מחסניות, ואת המחסניות יישאו בכיסם. ב. מעמד המשגיחים - אם תנאי היחידה מאפשרים זאת, יהיו המשגיחים קצינים או חוגרים בשירות קבע. אם תנאי היחידה אינם מאפשרים זאת, יהיו המשגיחים חיילים בשירות חובה. ג. דרגת המשגיחים - ככלל, תהיה דרגת המשגיחים כדרגת החייל, לפחות. אם אין בנמצא חיילים שדרגתם כדרגת החייל, לפחות, והמפקד סבור שחיילים אחרים מסוגלים לבצע את התפקיד, ימנה המפקד משגיחים שדרגתם נמוכה מדרגת החייל, שמסוגלים, לפי דעתו, לבצע את התפקיד. ד. החייל יוחזק תחת השגחת המשגיחים, בנפרד משאר חיילי היחידה, במקום שיש בו תנאי מנוחה הולמים. יש להביא את החייל לבדיקת גורם רפואי או גורם ברה"ן (להלן - הגורם הבודק), שיטפלו בחייל בהתאם לשיקוליהם המקצועיים. ההשגחה, כאמור, לא תוסר מהחייל עד להבאתו בפני גורם רפואי או בפני גורם ברה"ן שיחליטו לגבי המשך ההשגחה על החייל. 6. אם החליט הגורם הבודק שיש צורך גם באבחון פסיכיאטרי, יובא החייל בפני פסיכיאטר, בהתאם     ללוחות הזמנים שקבע הגורם הבודק. אם ראה הגורם הבודק צורך בכך, תימשך ההשגחה על החייל עד להבאתו לפסיכיאטר. הטיפול בחייל וההשגחה עליו ימשיכו בהתאם להוראות הפסיכיאטר. 7. המשגיחים על החייל, כאמור בפקודה זו, יוחלפו בתורנות, כאילו הייתה זו שמירה, בהתאם לשעות השמירה המותרות, כמפורט בפ"מ 33.0213.

טיפול בחייל שמנסה להתאבד מחוץ ליחידתו

8. אם הגיעו לקצין העיר, לקצינת פניות הציבור או לכל גוף צבאי אחר, הודעות על ניסיון התאבדות או על איום בהתאבדות של חייל השוהה מחוץ ליחידתו, יעבירו ההודעות, מייד, למפקד מרפאת בריאות הנפש הצבאית הקרובה למקום האירוע ולמפקדו של החייל, במידה והאירוע מתרחש בשעות הפעילות. לאחר שעות הפעילות, יעבירו הודעה לקב"ן הכונן באמצעות חמ"ל הרפואה השייך לפיקוד שבמרחבו התרחשו ניסיון ההתאבדות או האיום בהתאבדות ולמפקדו של החייל. הקב"ן הכונן ו/או מפקד מרפאת בריאות הנפש שקיבלו את פרטי הדיווח יטפלו בנושא, בהתאם להנחיות המקצועיות שנקבעו לעניין זה על ידי מקרפ"ר-רמ"ח ברה"ן. 9. יחידתו של החייל תעביר הודעה למוקד המשטרה הצבאית המרחבית על פרטי החייל ועל מיקומו. המשטרה הצבאית תסייע לקב"ן ולמפקדו של החייל בטיפול בנושא.