חוק שירות הקבע בצה"ל (חיילות בשירות קבע), התשע"א - 2010, אוסר על פיטורי אשת קבע, נגדת או קצינה, כשהיא בהריון, בחופשת לידה, או בחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה או בתקופת שישים הימים שלאחר חופשות אלה, אלא אם יתקבל אישורו של שר הביטחון. החוק השווה בין מעמדן של משרתות הקבע, אשר עד לחקיקתו לא זכו להגנה מלאה מלבד נהלים פנימיים של צה"ל לבין שאר הנשים העובדות במדינת ישראל. לאור החקיקה, קבע צה"ל נוהל מסודר לפיטורי אשת קבע בהריון. על פי הנוהל, לאחר הגשת בקשה היתר לשחרור על ידי הגורם המוסמך בחייל, מכונסת ועדה מקדימה בראשות ראש מטה אכ"א אשר תבחן את פיטורי אשת הקבע ואת הקשר בין הפיטורים לבין ההיריון. למשרתת הקבע ישנה אפשרות לוותר על הופעה בפני הועדה, אולם מומלץ שלא לוותר על זכות הטיעון על מנת שלא תתקבלנה החלטות ללא קבלת מלוא המידע הרלוונטי על ידי אנשי הועדה. חשוב להבין כי במידה ותתקבל החלטה להמשיך בתהליך השחרור הרי שהחלטת הועדה אינה סוף פסוק. הגורם המאשר פיטורים הוא שר הביטחון אשר מינה לצורך כך את אחד מאנשי משרדו על מנת לדון בבקשת צה"ל להתיר את פיטורי אשת הקבע. הממונה מטעם משרד הביטחון, מוסמך לקבל החלטה אחרת ולבטל את החלטת צה"ל לפטר את אשת הקבע ועל כן מזמן אליו את גורמי הצבא ואת אשת הקבע (ואת עורך דינה במידה והיא מיוצגת) על מנת לשטוח את טענותיהם בפניו ועל מנת לקבל החלטה בשאלת הפיטורים. לעמדתנו, אשר מקובלת על משרד הביטחון למרות עמדת הצבא, הרי שבמסגרת השאלה שנבחנת על ידי הממונה אין הוא בוחן אך ורק קשר בין בין הפיטורים לבין הריון אלא, בהתאם לפסיקה, נבחנת השאלה האם במסגרת מכלול יחסי העבודה מוצדק להתיר את הפיטורים אותה העת. החלטת הממונה מטעם משרד הביטחון ניתנת לערעור לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בתוך 45 ימים מיום שהגיע ההחלטה לידיעת אשת הקבע המפוטרת. יש לזכור כי הליכי הערעור ה"רגילים" בגין הפיטורים משירות של משרתת הקבע, בין אם אלה פיטורים מטעמי צמצום כוחות סדירים ובין אם אלה פיטורים מכוח תום תקופת הקבע הראשוני, ממשיכים במקביל להליך אישור הפיטורים בהריון ועל כן יש לפעול בשני המישורים במקביל.
שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי. במהלך שירות זה ניהל עו"ד קוזניץ מספר רב של דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים.