פטור מהצבא מטעמי דת או פטור משירות לנשים

חוק שירות ביטחון, התשמ"ו-1986, מסדיר את ההוראות הנוגעות לחובת הגיוס לצה"ל, ומסדיר את הליכי הבדיקה והמיון לפני הגיוס. החוק עוסק בין השאר גם בכללים המאפשרים לא להתגייס לשירות בצבא, לדוגמה פטור שירות צבאי מטעמי דת או פטור משירות לנשים/בנות מטעמי מצפון, בריאות, הגירה, נישואין ועוד.

כדאי לדעת כי פטור משירות צבאי מטעמי דת ניתן לקבל בשני מקרים – פטור משירות ביטחון בגין הווי משפחתי דתי ופטור משירות צבאי בגין היות המועמדת לגיוס דתייה המנהלת אורח חיים דתי.   כדי לקבל פטור מהצבא מטעמי דת יש למלא הצהרה ומספר טפסים, ולכל המאוחר עד 90 יום לפני מועד הגיוס להגישם ללשכת הגיוס לאחר שהוצהר בבית הדין הרבני בפני שופט דיין על הדברים הבאים:  

• • המועמדת לשירות ביטחון (מלש"בית) מנועה לשרת מטעמי דת.

 

• • המלש"בית שומרת על כשרות בבית ומחוץ לבית.

 

• • המלש"בית אינה נוסעת בשבת.

   

מהו פטור צבאי מטעמי דת?

  פטור מהצבא מטעמי דת מאפשר למועמדת לשירות ביטחון להימנע מהגיוס בדרך חוקית. כאמור, הפטור הצבאי ניתן בשני מקרים עיקריים:  

• • המלש"בית דתייה ולכן אינה יכולה להתגייס לשירות צבאי.

 

• • משפחתה של המלש"בית מנהלת אורח חיים דתי ולכן הגיוס לצה"ל פוגע באמונתה של משפחתה.

   

היכן הוא מוגדר?

  פטור מהצבא מטעמי דת מיועד רק לנשים יהודיות בהתאם לסעיפים 39 ו-40 המוגדרים בחוק השירות הצבאי. בסעיף 39 לחוק (פטור משירות על פי דין) נקבע כי אישה המוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או מטעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים ממנה לשרת בשירות ביטחון, תהיה פטורה מחובת השירות בצבא.

בסעיף 40 לחוק השירות הצבאי (פטור צבאי מטעמי הכרת דתית) נקבע כי מלש"בית שהצהירה בכתב, לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, תשל"א-1971, בפני שופט או דיין בבית הדין הרבני, תהא פטורה מחובת השירות בצבא לאחר מסירת תצהיר לפוקד שהוסמך לכך. המלש"בית חייבת להצהיר בפני השופט או הדיין באחד מבתי הדין הרבני הנמצאים בפריסה ארצית רחבה. יש להביא לבית הדין הרבני את המסמכים הבאים:  

• • צו ראשון.

 

• • תעודת זהות, כולל ספח.

 

• • אישור על תשלום אגרה.

    לאחר פתיחת התיק המלש"בית תופנה לאולם הדיונים כדי להצהיר את הנדרש, לאחר אזהרת הדיין או השופט על פי החוק המחייב. לאחר חתימה על ההצהרה (2 העתקים), עליה להגיש עותק אחד ללשכת גיוס, אפשר באמצעות דואר רשום. לאחר כחודש המלש"בית מקבלת בדואר את הפטור משירות ביטחון.

עריקות מהצבא – כל מה שצריך לדעת על עריקות מצה”ל וההשלכותיה על העריק>>>

מה ההבדל בין פטור מטעמי מצפון או מטעמים שבהווי משפחתי דתי לבין פטור מטעמי הכרה דתית?

  מועמדת לשירות ביטחון המעוניינת לקבל פטור מהצבא מטעמי דת יכולה לעשות זאת באחד משני מסלולים – פטור צבאי מטעמי הכרה דתית או פטור מהצבא מטעמי מצפון או מטעמים שבהווי משפחתי דתי.

בעבר בנות רבות בחרו במסלול בו הן ביקשו לקבל פטור מהצבא לבנות ונדרשו למלא את התצהיר בבית דין רבני ולהגיש אותו ללשכת גיוס כדי לקבל את הפטור הצבאי , ללא אפשרות לגורמי הצבא לערב את שיקול דעתם, אולם בשנים האחרונות צה"ל בודק את נכונות ההצהרה בדרכים שונות.

המסלול האחר מחייב את המלש"בית להתייצב בפני ועדת פטור, הוועדה תחליט האם לאשר את הפטור משירות צבאי או לא. לאור השינויים בחוק שירות ביטחון הקובע את השירות הצבאי ובמסלולי הפטור, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי כדי לפעול נכון ועל מנת לשפר את הסיכוי לקבלת הפטור, מכל סיבה, הן מטעמי הכרת דתית והן מטעמי מצפון, בריאות ועוד.