בן מהגרים, מיועדים לשירות השוהים בחו"ל, בן שליחים, ילידי חו"ל – כל מה שרציתם לדעת

כידוע, החוק הישראלי מחייב כל בן או בת 18 להתגייס לשירות חובה בצבא ההגנה לישראל

החוק אינו מבדיל בין אזרחי ישראלי השוהה בישראל ובין אזרח ישראלי השוהה בחו"ל בכל הנוגע לחובת השירות כשלעצמה.

יחד עם זאת, ההנחיות הפנימיות של צה"ל מבדילות בין אזרחים ישראלים השוהים בישראל דרך קבע ובין כאלה ששוהים בחו"ל. כך לדוגמא, ישנם אזרחים ישראלים רבים, בגילאים 15 ועד 18 השוהים באורח קבוע בחו"ל יחד עם הוריהם, בין אם מדובר בבני שליחים ובין אם בבני מהגרים אשר ירדו מישראל לשהות בחו"ל בטרם גיוס ילדיהם לצה"ל.

מאמר זה יסקור את דרך ההתנהלות הרצויה של הנערים והנערות השוהים בחו"ל מול לשכות הגיוס השונות. כמו כן, יסקור המאמר את הפעולות שיש לבצע על מנת שלא להיחשב כמשתמט גיוס או עריק מצה"ל.

בן מהגרים, ילד חו"ל ובן שליחים

בן מהגרים

החוק מגדיר מיועד לשירות בטחון (מלש"ב) כבן מהגרים אשר עונה על ההגדרה הבאה: "אזרח ישראלי אשר היה תושב ישראלי ואשר עזב יחד עם שני הוריו את ישראל בטרם הגיע לגיל 16 (לפי התאריך הלועזי של מועד לידתו) ושהה עם הוריו בחו"ל ברציפות לפחות עד הגיעו לגיל 18".

נשאלת השאלה, מה קורה אם הוריו של המלש"ב מתגרשים או נפרדים או מקום בו ההורים חוזרים ארצה. האם מעמד בן מהגרים נשמר או לא ?

פרידה או גירושין של ההורים

החוק קובע, כי מקום שבו הוריו של בן המהגרים נפרדו או התגרשו, הדבר לא יפגע במעמד בן המגרים אך ורק אם הוא המשיך להתגורר עם אחד ההורים דרך קבע בחו"ל ולא חזר כלל ארצה.

חזרת ההורים ארצה

היה ושני הוריו של בן המגרים חזרו ארצה או שחזר ארצה ההורה שהוא מצוי בחזקתו - המעמד של בן מהגרים לא יישלל מקום בו החזרה ארצה של ההורים נעשתה לאחר שהמלש"ב הגיע לגיל 21. לחילופין, גם אם ההורים חזרו ארצה לאחר שהמלש"ב כבן 18 (אבל עדיין לא כבן 21) - המעמד יישמר מקום שבו המלש"ב יצא מן הארץ בטרם גיל 13.

בן שליחים

בן שליחים מוגדר כמלש"ב השוהה דרך קבע עם שני הוריו או עם אחד מהם, ובלבד שההורה שוהה בחו"ל כנציג של גוף ישראלי, ציבורי, ממשלתי, פרטי או אחר או שההורה עובד בגוף בינלאומי מטעם חברה או גוף ישראלי.

יליד חו"ל

יליד חו"ל הוא אזרח ישראלי שנולד בחו"ל כאשר בשעת לידתו היו ההורים, שניהם או אחד מהם, בעלי אזרחות ישראלית. תנאי נוסף דורש כי מאז הלידה שהה האזרח בחו"ל דרך קבע וההורים לא שבו ארצה בטרם הגיע לגיל 18. היה וההורים של יליד חו"ל נפרדו או התגרשו, המעמד כיליד חו"ל לא יישלל היה והמלש"ב המשיך והתגורר עם אחד ההורים באופן קבוע בחו"ל גם אם ההורה השני שב להתגורר בארץ.

מהי החובה החלה על בן מהגרים, יליד חו"ל או בן שליחים לשם השגת המעמד?

החוק קובע כי בהגיעו לגיל 17 (לא לפי התאריך הלועזי אלא לפי טבלה מיוחדת המחשבת את המועד לפי מועד הלידה הרלוונטי) חלה חובה על האזרח הישראלי השוהה בחו"ל לפנות ולהסדיר מעמדו. היה ולא מוסדר המעמד - לא יזכה המלש"ב להכרה כבן מהגרים, יליד חו"ל או בן שליחים - וייחשב עריק מהצבא או משתמט משירות בצה"ל, על כל המשתמע מכך.

לאחר שהמעמד מוסדר, מחזיק המלש"ב בתעודה המכירה בו כבעל מעמד שאינו חייב להתייצב לשירות חובה בצה"ל. המעמד הזה נשמר כל עוד התנאים העומדים בבסיסו מתקיימים (שהות רצופה בחו"ל, הורים שוהים ברציפות בחו"ל וכיוצ"ב).

הזכות לבקר בארץ מבלי לפגוע במעמד

החוק קובע כי בן מהגרים או יליד חו"ל רשאי לבקר בישראל מבלי לאבד את המעמד או להיות מחויב בגיוס לצה"ל, ובלבד שלא ביקר בישראל יותר מ- 120 ימים בכל שנה קלנדרית (זאת אומרת עד 120 יום במצטבר מדי שנה, בין ה- 01.01 ועד 31.12 לאותה השנה).

החוק מתיר גם שהייה למשך פרק זמן ארוך יותר מ- 120 יום (מקסימום עד שנה אחת בלבד). ביקור שכזה מכונה "שנת שהייה" וזאת באופן חד פעמי בלבד.

יובהר - אם בן מהגרים או יליד חו"ל מגיע לביקור בארץ ושוהה בישראל מעבר לתקופות המותרות - החוק רואה בו אוטומטית כמי שחזר להתגורר דרך קבע בארץ - ומבטל את מעמדו לאלתר. לפיכך, יש להקפיד הקפדה יתירה בנושא השהות בחופשות בארץ ולא לחרוג מן התקופות המותרות בחוק.

פטור אוטומטי משירות צבאי לבנות מהגרים או ילידות חו"ל

החוק קובע כי ילידת חו"ל או בת מהגרים זכאיות לפטור אוטומטי במקרים הבאים. ילידת חו"ל תזכה לפטור אוטומטי משירות עם הגיעה לגיל 17 ובלבד שלא חרגה מהתקופות המותרות לביקורים בארץ כפי שהוגדרו קודם לכן במאמר.

בת מהגרים תהיה זכאית לפטור משירות בטחון עם הגיעה לגיל 20. ובלבד שלא חרגה מן התקופות המותרות לביקורים בישראל וכן שלא ניצלה שנת שהייה בישראל. היה וניצלה שנת שהייה - תהיה זכאית לפטור עם הגיעה לגיל 22.