הנאשם, רס"ל ס.ח., הורשע על פי הודאתו על כך שביום 28.10.2012 במהלך ויכוח שנתגלע בינו לבין המתלוננת, סמ"ר ק.ד., נטל משירותי היחידה בקבוק שהכיל נוזל אקונומיקה, פתח אותו, רדף אחרי המתלוננת, אחז בה ושפך את הנוזל על ראשה ועל פניה. מיד לאחר מכן חדל מכך והתרחק מהמתלוננת. בעקבות המעשה סבלה המתלוננת מכוויות בדרגה מתונה וכן מגירויים, יובש וצריבות בעיניה. הנאשם סייע לפנות את המתלוננת לקבלת סיוע רפואי ובמסגרת טיפול רפואי אף קיבלה 8 ימי מנוחה.
מוסכם, כי האירוע החל לאחר שהמתלוננת זרקה על מצחו של הנאשם חותמת גומי, בתגובה שפך הנאשם על המתלוננת משקה קולה וזו החזירה ושפכה את יתרת תכולת הבקבוק על גופו של הנאשם.
זאת ועוד, מהפרטים הנוספים למדנו כי המתלוננת התריעה בפני הנאשם כי הנוזל שבבקבוק הינו אקונומיקה, אך הדבר לא הביא לעצירת הסלמת האירוע מצדו של הנאשם, עוד מוסכם, כי לנאשם לא הייתה כוונה לפגוע במתלוננת.
החקירה נפתחה בעקבות קבילה שהגישה המתלוננת כ-4 חודשים לאחר האירוע.
כתב האישום הוגש ביום 29.12.13.
בין הצדדים נקשר הסדר טיעון במסגרתו ביקשו כי נשית לנאשם עונש מאסר בן חודשיים (2) לריצוי בדרך של עבודות צבאיות, לצד מאסר מותנה ופסיקת פיצויים בסך 1,500 שח למתלוננת.
באי כוח הצדדים לא עתרו כי נוריד את הנאשם מדרגתו. יחד עם זאת, ביקש התובע הצבאי המלומד, סרן ארקאב, כי נשית דעתנו להוראת סעיף 26א לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו – 1955 הקובע כהאי לישנא: "הטיל בית הדין צבאי על הנידון, שהוא בעל דרגה, אחד העונשים המנויים בסעיף 21(5)..., יחליט בית הדין גם אם להטיל עונש הורדה בדרגה וינמק את החלטתו".
התובע הצבאי הצהיר עוד כי המתלוננת מכירה את הסדר הטיעון, אשר מקובל עליה.
חרף העובדה כי הצדדים לא עתרו להוריד את הנאשם בדרגה, נסבו הטיעונים לעונש וסיכומי הצדדים על רכיב ענישה זה. בא כוח הנאשם המלומד, עו"ד קוזניץ, פירט בפנינו באמצעות הראיות שהציג לעיוננו ובאמצעות העדויות שהושמעו את מהלך שירותו הצבאי של הנאשם ואת הצטיינותו היתירה בתפקידיו השונים.
נציין, כי הנאשם התגייס לצה"ל בשנת 2009 ולאחר הכשרה מתאימה שובץ כנהג מבצעי בגדוד XXX. מפקדו באותה עת, רנ"ג ק.ה., המשמש כקצין רכב וניוד, סיפר אודות ההתפתחות המקצועית של הנאשם ביחידה זו, עד אשר התקדם ושימש כסמל רכב. לדבריו, הנאשם ביצע את תפקידו באחריות ומקצועיות לעילא ולעילא ולפיכך עמל להותירו בשירות קבע. העד עמד על יחסיו הפיקודיים המצוינים של הנאשם ועל כך שלראשונה זכתה היחידה בתעודת הצטיינות בתחום הבטיחות בדרכים. העד סיכם דבריו בכך בשבחו את הנאשם אשר "יצר נורמה של מצוינות".
את שירות הקבע מבצע הנאשם בXXX בתפקיד של סמ"פ נהגים. רס"ן ד.ש., קל"ח ומפקדו של הנאשם שיבח אף הוא את תפקודו של הנאשם הן בתחום המקצועי והן בתחום הפיקודי. העד הדגיש כי מעשיו של הנאשם, בגינם נותן הוא את הדין היום, אינם מאפיינים את אורחותיו כלל וכי מדובר במעידה חד פעמית. עוד למדנו, כי הנאשם היה מיועד לצאת לקורס קצינים, אך בשל מעידתו האמורה נשללה אפשרות זו בהחלטת המח"ט בסמוך לאחר האירוע. נוכח הצטיינותו היתירה של הנאשם אף נבחר על ידי העד לתפקיד של נגד לוגיסטיקה, אף בהיעדר רקע מקצועי בתחום. העד סיכם דבריו באומרו על הנאשם כי "הייתי שמח אם דרגתו לא תפגע ומוכן לקחת אותו לכל תפקיד בין אם יש לו רקע מקצועי ובין אם אין לו לכל התפקידים שאבצע בעתיד".
נציין כי עדויות אלו נתמכו כולם במסמכים. כך קיבלנו לעיוננו חוות דעת תקופתית ע"ש הנאשם, תעודות הצטיינות וחוות דעת מאת מפקדיו של הנאשם: המח"ט, הסמח"ט ומ"פ הנהגים.
עוד הונח בפנינו מכתב מאת נהגי פלוגת הנהגים אשר שיבחו את יכולותיו הפיקודיות של הנאשם, תמיכתו האישית בפקודיו ומסירותו להם.
גם הנאשם העיד בפנינו. התרשמנו כי הנאשם הבין את טעותו ופעל לשיפור דרכיו בתקופה שחלפה מאז האירוע ועד היום. ניכר כי הנאשם הפנים את הפסול במעשיו ולמד את לקחו. הנאשם העיד על השליחות שהוא רואה בשירות הצבאי ועל הפגיעה שיפגע אם יורד בדרגתו, שכן עתידו הצבאי עלול להיגדע. בהקשר זה העידו גם מפקדיו של הנאשם, אשר עמדו על כך כי תנאי להמשך שירותו של הנאשם בתפקידו הינו הותרתו בדרגת רס"ל, נוכח העובדה כי במסגרת תפקידו עליו לשלח משימות נהיגה ודרגת הכתף המחייבת לשם כך הינה דרגת רס"ל לפחות.
בבואנו לגזור את דינו של הנאשם התרשמנו כי אכן אין המעשים מלמדים על אורחותיו של הנאשם דרך כלל. התרשמנו אף אנו כי עסקינן במעידה חד פעמית. יחד עם זאת, לא ראינו להקל ראש בחומרת המעשים ובפוטנציאל הנזק אשר היה עלו להיגרם כתוצאה מהם. שפיכת נוזל אקונומיקה על פניה ועיניה של המתלוננת היה עלול להביא לפגיעה בלתי הפיכה ואך במזל לא נגרמו למתלוננת חבלות קבועות בעיניה.
מנגד, משקל בכורה נתנו לשירותו המצטיין של הנאשם ולכך שהנאשם התמיד בשירות זה פרק זמן ממושך שעה שעננת ההליכים המשפטיים מרחפת מעל ראשו. החקירה נפתחה באיחור מה, אך כתב האישום הוגש בשיהוי ניכר, כך שהנאשם עמד על אי הוודאות שהייתה מנת חלקו ביחס לעתידו הצבאי במשך השנים האחרונות. חרף קושי זה, הדבר לא פגע, ולו במעט, בשירותו הצבאי, במסירותו, במקצועיותו ובאחריותו כלפי תפקידו, פקודיו ומפקדיו.
במצב דברים זה, ולאחר שהובא לידיעתנו כי המתלוננת אישרה את הסדר הטיעון, ראינו ם אנו לאמצו, באשר הוא מכיל תמהיל ענישה מאוזן, הכולל הן מאסר בפועל והן פיצוי למתלוננת. נזכיר עוד כי אין זו דרכו של בית הדין להחמיר בעונש מעבר לבקשת התביעה הצבאית, ובנסיבות העניין לא ראינו הצדקה לסטות לכלל זה. אכן, הנאשם ביצע את המעשים בגינם הורשע בהיותו נגד בשירות קבע, ואולם, כאמור, שירותו המצטיין של הנאשם מאז ועד היום מחייב התחשבות ביום פקודה.
סוף דבר, נגזרים לנאשם, העונשים הבאים:
זכות ערעור תוך 15 יום.
ניתן היום, 19.8.14, כ"א אב תשע"ד, והודע בפומבי ובמעמד הצדדים.
השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם עוד היום